אתמול היה בוקר לא פשוט באזור, לאור האירועים בעלי, ורצח של שני נערים מקריות. ניתן היה לחוש באווירה קשה עוד יותר מן הרגיל. 

קדמה לביקור בקבלאן נסיעה בדרכים עוקפות, שמהוות תחליף לדרכים הישירות אשר נסגרו בשל קרבתו של הכביש להתנחלויות. נדים מסביר לנו באופן מפורט את מחיר סגירות הכבישים: נסיעה שאמורה לקחת מספר דקות, התארכה ל20 דקות ואף יותר. 

ביקור בבניין המועצה המקומית של קבלאן, ושיחה עם ראש המועצה.בביקורנו הקודם סיפר לנו שקיימת בעיה של מתן שירותים רפואיים. קבלאן מהווה “עיר מחוז” בכל הנוגע לשירותים רפואיים באזור, ומצוקת כוח האדם אינה מאפשרת מתן שירות רפואי נאות לכל כפרי הסביבה. נעמי יצרה קשר עם “רופאים לזכויות אדם” אשר הבטיחו להגיע לקבלאן באופן קבוע עם ציוד לבדיקות ובית מרחקת. קיווינו שכבר נוצר קשר, אולם טרם קרה הדבר. 

בהמשך תיאר  ראש המועצה את ההתמודדות הלא פשוטה עם סגירות כבישים פתאומיות, ולא מתוכננות. אדם שרוצה להגיע לשכם, “מהמר” על כיוון אחד, וכאשר הוא נוכח שהכביש סגור הוא מחפש חלופות. כך, מהנדס שאמור היה להגיע בשעות הבוקר משכם  לא הגיע עד שעות הצהריים.  הוא שיתף אותנו  בחששות שלו מסגירות כבישים והפיכתם לכבישי אפרטהייד, במיוחד זה שעובר ליד התנחלות רחלים שהולכת ומתרחבת לכיוון כביש 60. לאחר צאתנו הראה לנו נדים את הבעיה בשטח , ואיך לדעתו יפתרו אותה אם וכאשר הדבר יקרה. במקום 3 ק”מ  תתארך ל – 10 ק”מ ויותר הדרך לשכם או לרמאללה. 

קינחנו בקנית ירקות אצל הירקן ביציאה מקבלאן, שגם הוא מצפה ליום שלא יתנו לו יותר לעמוד בנקודה זו ולמכור.