קוסרא וח'ירבת אל מראג'ם: "אין לאן ללכת" - עדויות על הלחץ בשטח.
נכנסנו מכביש 5. דגלי ישראל שהיו בצידי הכביש מאריאל והלאה הוסרו. כנראה בגלל שיש עבודות להרחבת הכביש, ונראה שלקחו אדמות לשם כך. על תחנות האוטובוס יש דגלי משיח. כך גם על הבית בבנייה הנטוש ליד זיתא – שני דגלי משיח, ללא חיילים הפעם. בצומת תפוח יש דגלי ישראל, ועל תחנת האוטובוס לכיוון דרום ראינו דגל משיח ודגל המקדש. מהצומת מזרחה יש דגלי ישראל לאורך הכביש, אך הם די מסמורטטים.
נסענו לקוסרא דרך ג’וריש. (הכניסה הראשית לקוסרא, ליד הכניסה למגדלים, סגורה מאז 7.10.23). כשיורדים מהכביש הדרך משובשת, אך אחרי מרחק קצר יש כביש רחב של ארבעה מסלולים, סלול מחדש. באמצע יש אי תנועה ועליו עצים קטנים ודשא מלאכותי. יש שער אבן חדש בהקמה ושולי הכביש צבועים. הכביש החדש מגיע עד צומת T, ושם יש ככר ושלט שאומר שהכביש נסלל לכבוד אמיר כווית, שמן הסתם תרם את הכסף לסלילת הכביש.
ביקרנו במועצה המקומית של קוסרא. צילמנו סרטונים של ראש המועצה, עבד אלעזים ואדי, שסיפר על המצב הקשה, במיוחד אחרי 7.10.23. לדבריו, מה שקרה היה מעזה, לא מהגדה, והם סובלים מכך. בין היתר אמר שהמנהיגים ומדינות זרות חתמו על הסכמי אוסלו והאנשים סובלים מכך עכשיו. מה שאמור היה להיות חלוקה זמנית לאזורים הפך לקבוע, והישראלים גם לא מכבדים את החלוקה שנקבעה.
הוא עבר לעברית כדי להסביר לנו שמבחינתם זה לא ממש חשוב אם מי שפוגע בהם זה הצבא או המתנחלים. סיפר שהוא נבחר כאשר המדיניות שלו היא שרוצים לחיות בשקט ובשלום, אבל לא נותנים להם.
סיפר על הקשיים הרבים. המתנחלים והצבא לא נותנים להם מנוח. הוא סיפר על הבית שעל הגבעה, ששייך לתושב קוסרא שחי בארצות הברית. בעל הבית חזר והתיישב בביתו, אבל המתנחלים שמו אוהלים ליד הבית וכך הם ממשיכים להפריע.
לדבריו, על קירות של בתים נכתבו איומים: “אנחנו נשרוף אתכם”. לפני כחודשיים שרפו את המסגד.
הסביר שמכל שטחי C, שהיו חקלאיים, כבר לקחו להם את הכול. עכשיו גם לשטחי B, שבשולי הכפר, לא נותנים להם להיכנס. הוא הראה לנו על המפה.
סיפר שיש להם גם לולים שננטשו ולא נותנים להם אישורים להיכנס אליהם, בתים בבניה שלא נותנים להם להשלים אותם. כל מי שמעז להתקרב לאדמתו, הצבא יורה לעברו מהמגדל.
הבעיה הגדולה של התושבים היא שעונת המסיק בפתח, ורוב האדמות החקלאיות הן בשטח C. הרבה אנשים כבר נאלצו לנטוש את בתיהם, שהיו בין שטחי C ו-B, ועברו לגור במרכז הכפר.
ראש המועצה אמר שהמועצה משותקת, לא יכולה לעזור לתושבים ולתת להם שירותים.
סיפר על 11 השהידים של הכפר והצביע על תמונתם שתלויה במשרדו. שישה מהם נהרגו ביום אחד, בהם אחיו – בעל משפחה גדולה, שהיה מנהל בכיר ברש”פ, ובנו של אחיו – שהיה סטודנט מצטיין למשפטים.
מחוץ למבנה צילמנו את המגדל והעמדה הצבאית, ואת ההתנחלויות (אש קודש, אחיה). כמו כן צילמנו מבנים שלא נותנים להם לסיים את בנייתם ולאכלס, לולים נטושים ועוד. הוא הראה לנו מכל עבר בתים ואזורים חקלאיים שנשרפו בידי המתנחלים. בין היתר הוצת אולם לנשים ששייך למועצה ונמצא ממש בצמוד לבית המועצה.
בדרך החוצה עצרנו לצלם את הכביש החדש. עבר שם ראש מועצת ג’וריש, ניגש ודיבר איתנו. הוא סיפר לנו שלפני כמה ימים הוא נסע ברכבו והמתנחלים התנפלו עליו וריססו אותו בגז פלפל. בפעם הבאה נקבע איתו ונבקר אותו.
משם נסענו לח’ירבת אל מראג’ם בפאתי דומא. נסענו דרך ארוכה ומשובשת, עקפנו את דומא כדי להגיע לביתו של נ’, מכיוון שסגרו להם את הכניסה דרך דומא. נ’ ואשתו קיבלו אותנו. הם סיפרו על התלאות עם המתנחלים. הם גידרו את השטח שלהם מסביב ושמו שלט “מטע עמיחי”. שתלו שם גפנים. אוסרים עליו לגשת לעץ התאנה שלו. שמו גדרות על השטח שלו. הפרות שלהם רועות ליד ביתו. ראינו את הפרות רועות. המתנחל ישב עם כלבו בצל העץ, בשטח של נ’, והפרות רעו סביבו. אחת הפרות ממש נכנסה לשטח שמתחת לבית. אחר כך הוא הלך עם הפרות לכיוון בית השכן.
המתנחלים מגיעים מההתנחלות מלאכי השלום ומההתנחלות החדשה גל יוסף, שהוקמה אחרי 7.10.23. נכנסים אליה דרך מלאכי השלום. צילמנו מחצר הבית את אלמוע’ייר ואת ההתנחלויות.
בצומת של הכביש היורד לבקעה יש דגלים של מפלגת הציונות הדתית לצד דגלי ישראל. כאן וגם בהמשך שלטים: “באים לראות את מהפכת ההתיישבות בעיניים, בסוכות מטיילים בהתיישבות”. עוד בהמשך שלטי “כן, סמוטריץ’ ” ושלטים של ב’ – עוצמה יהודית, עם תמונותיהם של בן גביר וטלי גוטליב. יש גם שלטים המזמינים לצעדת השומרון שתהיה בסוכות ותעבור בגנים וכדים, היישובים בצפון השומרון שפונו בהתנתקות וחודשו לאחרונה.
תיאור מיקום
ג'וריש
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר קדום אשר 62% מאדמותיו הוגדרו לאחר הסכמי 1995 כאדמות שטח B, ואילו 38% הנותרים הם שטח C. ישראל החרימה 17 דונמים מאדמות הכפר לבניית ההתנחלות מגדלים הישראלית, בנוסף להפקעת קרקעות לכביש 505. באמצע 2016 הוקמה חסימה ע"י מע"ץ לדרך העפר (בחלקה נסללה בידי הרשות הפלסטינית) שחיברה את ג'וריש לכביש 505. זוהי הדרך הקצרה להגיע לג'וריש מן הכביש הראשי, ללא עיקוף 6.5 ק"מ נוספים דרך קוסרא.
משנת 2014 ועד מחצית 2016 קיימו מתנדבות ממחסוםWatch בכפר חוגי אנגלית, יוגה ועברית לנערות.
-
צומת ח'ורסא / אל מראג'ם
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אל מראג'ם צפונית לח'ורסא נמצאת על גבעה בדרך להתנחלות נגוהות, בשטח A. יישוב קטן ובו כ-2,500 תושבים. בסוף ספטמבר 2017 הוקם בלב היישוב פילבוקס ודגלי ישראל מתנוססים עליו, בצמוד לדיוואן של הכפר. הדיוואן הוא מין מרכז קהילתי / אולם חגיגות כמו חתונות, או להבדיל, אוהל אבלים. הצבא הכריז על המקום כשטח צבאי סגור. ב-2018 צפינו בהחמרה נוספת: מחסום על שטח של כ-50 מ', המחלק את הכביש לשניים, ואיסור מעבר לרכבים. בהמשך הוטל איסור גם על מעבר להולכי רגל שנאלצים ללכת מסביב בדרך עפר - בימי חורף בדרך בוץ.
מאז שהוקם המחסום הנוסף, נדרש אישור של הצבא כדי לקיים אירוע בדיוואן וצריך לבקש את האישור לפחות יומיים מראש. העומד למות לא תמיד משתף פעולה כמובן... יחד עם אנשי הכפר תהינו מה הפשר של המחסום המוזר הזה בשטח A, שאמור להיות בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. הסתבר שבפועל, הוא נועד לאבטח את הדרך לנגוהות ואת מתנחלי נגוהות עצמה. כך התושבים נאלצים לחיות עם שטח צבאי סגור במרכז הכפר ועם הגבלות רבות. (מתוך דו"חות מחסוםWatch). לאחרונה, באמצע הלילה, התחילו לפרוץ דרך חדשה בפוקייקס הסמוכה ממערב לחורסה. קובעים עובדות. כביש עוקף למען מתנחלי נגוהות ולמען הגדלת שלוחות של נגוהות.
עודכן באפריל 2021 בידי ענת ט'.
Timna OrevSep-24-2026החלפת דגלים כביש 6
-
קוסרא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
קוסרה
קוּסְרָה הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. בכפר 4310 תושבים, נכון ל-2007 (סקר הלמ"ס הפלסטיני). לאחר הסכמי אוסלו, 50% - רוב השטח הבנוי של קוסרה - סווג כשטח B, וכ–70 בתים, ויתר האדמות נמצאים בשטח C.
ב-1983 הופקעו 177 דונם מאדמות הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה ב-1985, כהתנחלות מגדלים ממזרח לכפר.
מצפון מזרח הוקמה תחת דלק ומפעל עורות וכן סטודיו למוצרי עץ, שמשמש מעיין שלוחה של ההתנחלות. עוד עשרות דונמים של קרקעות הוחרמו מקוסרה ומג'אלוד, כדי להקים את ההתנחלויות אש קודש ואחיה."תושבי הכפר מצביעים על אנשי ההתנחלות אש קודש כמקור הרעה. על תושבי קוסרה אסרו לעבד אדמות שנמצאות במרחק של קילומטר מהגדר של "אש קודש", ובמרחק של 20 מטר משטח המוגדר כשטח צבאי. ומה על חלקות האדמה ה"לגיטימיות"? גידוליהן מושמדים בקביעות על ידי המתנחלים. מתרחשות הצתות של שדות חיטה, כריתת עצי זית, החרבת בארות, אלה הפכו כבר לאירועים שבשגרה. למרות זאת, ראש המועצה רואה דווקא בצבא את מקור הבעיות העיקרי. לדבריו, המתנחלים לא היו יכולים להתעלל בתושבים ללא גיבוי הצבא..." (מתוך דוח 3.8.2015)
בשנת 2001 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה". בשנת 2003, הוקם במקום מאחז קידה, מיד לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך הם הורשו להישאר.
מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/nablus/pdfs/vprofile/Qusra_vp_en.pdf
מעודכן לפברואר 2021
-
