קלנדיה - "אין עבודה, אין פרנסה, אין אוכל" אומר נהג המונית במחסום
באתי כי בתאריך זה מצוין יום הפת”ח ולא מצאתי ציון או זיכרון.
באתי משום שבערבו של היום האחרון של שנת 2006, פגשתי במחסום קלנדיה אדם שנעשה לי חבר יקר ואהוב, אדם שבימיה הראשונים של מלחמת הדמים הארורה בה אנחנו כולנו מדממים, הוא ובני ביתו אולצו לעזוב את ביתם שבצפון רצועת עזה והוגלו לרפיח ומאז אנחנו מקפידים על תקשורת יומית שמופרת רק בימים שהצבא מנתק את הרצועה מרשתות הטלפון.
חציתי את המחסום בשעה של טרם ארבע ועדיין פתח היציאה לכוון ירושלים ריק מאדם. בעבר השני, בפתחו הצפוני של המחסום, נסרך תור ארוך של בני אדם. כולם יודעים שרק בארבע יפתחו השערים, אבל רבים מקדימים להגיע. יש להודות על האמת שאותם רבים הם המעטים מאד שכן מורשים לעבור, הם הפריווילגים מבין מיליוני בני האדם שמזה כשלושה חודשים חייהם ופרנסתם הוקפאו והם שרויים בסגר נוקשה, מתמשך וארוך שלא היה כמותו בעשרות שנות השלטון הצבאי על האוכלוסייה האזרחית בגדה.
העתירה בנושא שעות הפעילות במחסומים שהוגשה לפני חודשיים אמורה להיות נדונה בבג”צ ב-8 בינואר. רבים תולים תקוותם בפסיקה ובהשבת הדברים לכשהיו לפני פרוץ המלחמה. הימים והשופטים יגידו.
אנשים מספרים על בעיות הפרנסה, על עונשים קולקטיביים שסיבה אין להם, על חסימות דרכי היציאה מהכפרים והעיירות ברחבי הגדה: “אין עבודה, אין פרנסה, אין אוכל, החזירו אותנו אחורנית אולי שלוש מאות שנים“, אמר נהג מונית שכבר 3 שעות עומד בטל ליד רכבו, מחזר אחרי לקוחות ואין. “תראי אותם“, אמר והצביע לעבר בנייני ההתנחלויות שגולשות מהגבעות, “רק הם מבסוטים מהמצב”.
אם לא די ביגיעות שהושתו על הכלל ללא סיבה וללא אשמה, גם למעטים שחוצים את המחסום לא הקלו את הדרך אל רמאללה, דרך שנאטמה בשער מתכת מחוזק בשרשראות ומזה חודשים היא חסומה, עובדה שמקשה על הולכי הרגל ומאריכה את דרכם, כי מי שאין בכוחו (כמוני) לטפס ולקפוץ ממעל, נאלץ ללכת מאות מטרים נוספים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-