קלנדיה - אפילו לחלום אסור פה
אפילו לחלום אסור פה
בין סגר לסגר, בין גשם לגשם, בין מעצרים להריסות בתים, באתי לפגוש ילדים ובוגרים, מכרים משכבר ומכרים חדשים שחיים בלי אופק ובלי תקווה, כשיום רודף יום ואסון רודף אסון.
לפני זמן רב בעליו של הבית שגבו לגבעה שגבה לחומה הניף דגלים שחורים על פאותיו. הייתה זו מחאתו לצווי ההריסה שקיבל מהשלטונות הישראלים.
חודשים רבים התנופפו הדגלים השחורים אבל רוע הגזירה לא סרה.
הצבא קיים את שהבטיח. לא עוד דגלים שחורים ולא עוד בני אדם בין קירות הבית.
כשאלכס, מפקד העל של מחסום קלנדיה יצא מהמתחם הממוגן בחברת מאבטח ופועל ובא אל הדרך הראשית שבין רמאללה לירושלים ובדק את הבטונדות והורה לפועל שאתו להציב על הדרך חסימות פלסטיק, עמדנו קבוצה נכבדה של פלסטינים מזדמנים ואני מנגד ומאחור דרוכים להבין את פשר הביקור הלא צפוי הזה שבסופו הוברר לנו ש:
החל מיום ראשון ה- 29.11.20, במהלך כל ימות השבוע תחסם למעבר הדרך בין רמאללה לירושלים בין שבע בערב עד יום המחרת בשש בבוקר.
מספרים במחנה הפליטים על איש שחלם בלילה שהוא הולך לעשות פיגוע.
התעורר האיש מבועת ושטוף זיעה, העיר את האישה שאתו וגולל באזניה את סיפור החלום. זה רק חלום, הרגיעה אותו האישה שאתו. חזר האיש לישון אבל שנתה של האישה נדדה. בבוקר סיפרה לחברתה הטובה על החלום. החברה סיפרה לבעלה וזה סיפר לחבר.
סיפור החלום עשה לו כנפיים בין שכנים וקרובי משפחה של השכנים עד שהגיעו שלוחי השב”כ ולקחו עמם את האיש שחלם.
אפילו לחלום אסור פה, אומרים האנשים.
- לא יודעת אם זו אמת או בדיה אבל יודעת שצודקים האומרים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-

