קלנדיה - העדיפות לנהלים ולא למצב החולה
“ראה כי יש מלבד אתה.”
אמבולנס שהגיע ממחסום ארז חנה במקום המיועד לנוהל גב-אל-גב וחיכה למקבילו מהשטחים.
בתוכו חיכה “איש חולה, חולה מאד”, סיפר נהג האמבולנס, “הוא נוסע לשכם לניתוח לב פתוח”.
אבל כשהגיע האמבולנס משכם לא מיהרו להעביר את החולה, כי פה, במקום הזה בו שולטים הרובים, העדיפות והקדימות ניתנות לנהלים ולא למצבו של החולה.
צריך היה תחילה לבדוק שהאיש עונה על הקריטריונים ושכל ניירותיו תקינים.
אפשר רק לשער את מחירי הנפש והגוף שנאלץ האדם לשלם על הזכות המאד לא מובנת מאליה לקבל אישור יציאה מהרצועה שבה, בשל המצור רב השנים והמגבלות, אין המיומנות והציוד הדרושים לטפל במחלתו.
- אם האדם נבדק ביציאה מעזה, למה חוזרים פה שוב על אותן בדיקות? שאלתי את החיילת שהשגיחה שהכל נעשה כנדרש וככתוב,
- לא מבינה מה את שואלת, ענתה החיילת.
וויתרתי. לא התעקשתי.
במקביל הגיע לאותו מתחם אמבולנס שטחים וחיכה דקות ארוכות.
כשהגיע האמבולנס מירושלים, כשוואסים, איש הסהר האדום הבין לאשורו את מצב החולה, לא עצר כדרכו לשיחה ורק הפטיר לעברי: “הוא צריך מהר מהר להגיע לדיאליזה”, אבל מהר הוא לא הגיע, כאמור יש קדימויות למחלה ולהכרח בטיפול מהיר.
הרבה ידיים הרימו את האיש ונשאו אותו בין אלונקות, הרבה ידיים נשאו את האלונקה בין אמבולנסים, כי צריך להחליף אלונקות, צריך להחליף אמבולנסים וגם את בלון החמצן ששמר את האיש חי צריך היה להחליף.
רק כשנגמרו הבדיקות ונגמרה ההעברה בין הרכבים ונסגרו הדלתות, יצא האמבולנס לדרכו לביה”ח אוגוסטה ויקטוריה בצפירות צופרים רמות.
*
בחזית מחנה פליטים הבחנתי בילד שטרם פגשתי כשהוא מזדנב אחרי ילדי הרוכלים.
הילד התהלך בודד אנה ואנה, כמו מחפש דבר מה שאינו.
נגשתי וגיליתי ילד שכמהה לתשומת לב, ששמח לשיחה, שלא נרתע מיד שמושטת ללטף את שער ראשו ושדבורו חרישי.
ממראה פניו חששתי שהוא ילד מוכה, אבל מכר הסביר לי שהפצעים על שפתיו הם ממחלה, מווירוס.
הבטתי בו ובכל הילדים האחרים וחשבתי אודות שורה משירו של אבות ישורון:
“ראה כי יש מלבד אתה”.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-