קלנדיה: הפתעה! השער ההומניטרי נפתח, וגם - קריסת תורים
בחזרה לקלנדיה הקלסית
כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 והתורים הגיעו רק למחצית השביל המוביל לכביש. מהר מאוד למדנו שההתקדמות היא א ט י ת מ א ו ד, באמת במיוחד לאט, עד כדי כך לאט שהתחלנו למדוד בסטופר כמה זמן לקח לטפל בארבעה אנשים בתחנות שיכולנו לראות מהעמדה שלנו ליד השער ההומניטרי. התוצאה: הוא נע בין דקה ו-16 שניות – שהיה נהדר אילו היה יצוגי — ל-4 דקות ו-29 שניות בתחנה אחרת, ומיד אחר כך 3 דקות ו-55 שניות באותה תחנה, כך שהקצב שם לא נגרם ע”י בעיה זמנית שקרתה דווקא ברגע שהתחלנו לעקוב אחרי אותה תחנה.
כל זה דווקא יומיים אחרי שהחיילים בתחנות עבדו ביעילות רבה והיו, בצדק, מבסוטים מעצמם. אבל זה אופיני לקלנדיה. בן אדם לא יכול לתכנן מתי להגיע או כמה זמן יקח לו לעבור את המחסום כדי להגיע לעבודה, או לבית הספר, או לבית החולים, וכו’ בזמן כי אין יום דומה לקודמו או זה שיבוא אחריו.
לכן, אולי, אין פלא שהתורים קרסו – אמנם יחסית מאוחר במשמרת, בשעה 6:45 – הקהל רץ להגיע לכניסות למכלאות, והבלגן חגג במשך כ-40 דקות. (מוכר הבגלה דיווח לנו שדבר דומה קרה גם יום לפני כן).
נקודת האור היחידה הייתה שהשער ההומניטרי נפתח (על ידי מאבטח) בשעה 6:04 (קצין מת”ק בא קצת אחר כך) והופעל כהלכה במשך כל המשמרת.
בשעה 7:45, אחרי שהתורים נוצרו שוב, הצטרפנו לאחד מהם ועברן את הבידוק כעבור 35 דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-