קלנדיה, חיזמא - כל יום חיילים חמושים פושטים על הכפר.
פתגם ביידיש ששמעתי מסבא שלי אומר: נזלת היא לא מחלה ופורים הוא לא חג.
חג או לא חג, כל דבר הוא סיבה ותירוץ ועילה להתעלל ולהכביד ולהקשות על הנחותים ביותר והדפוקים ביותר.
לרגל פורים הוטל סגר בן שלושה ימים על שטחי פלסטין.
סגר זה לא רק מניעת תנועת תושבי פלסטין שיש להם אישור להגיע למזרח ירושלים, סגר זה גם נעילת משרדי המת”ק, וכפועל יוצא אין מי שמנפק אישורי מעבר לחולים ולנזקקים תושבי הגדה וגרוע מזה לתושבי רצועת עזה ששוחררו מבתי חולים ומתוקף בירוקרטית הסגר, הלא-חג הזה מונע מהם לשוב לביתם בימי הפורים.
למעלה מחודש הכניסה הראשית לחיזמה חסומה.
כל יום חיילים חמושים פושטים על הכפר.
בבוקר הזה, בשעה 5.00 פרצו לביתו של מוחמד, פתחו ארונות, השליכו לרצפה את תכולתם, קרעו ופרמו את כיסויי הספות, שברו רהיטים, לקחו מחשב ומצלמה (ועוד משהו שאני לא זוכרת) בטענה שהם גנובים מיהודים ולסיום “לקחו את הילד שלי” אמר מוחמד = עצרו את בנו בן ה-24 וגם חבר של הבן.
בטלפון סופר לי שאחרי למעלה מיממה שיחררו את השניים לא בביתם שבו נעצרו, אלא במחסום ג’למה וזאת רק אחרי שמוחמד הפקיד סך של 10,000 ₪.
מה שעוד יש זו הזמנה למשפט באשמת גניבת הציוד שהוחרם והבטחה שאם יוצגו קבלות שמוכיחות שאמנם קנו בכספם את שהוחרם תבוטל האשמה.
אז קבלה לקניית המחשב – יש, אבל המצלמה נקנתה לפני 20 שנה בסעודיה וקבלה אין.
ובצד האחר של הכפר שולט טרור הצבא. על פניו הדרך פתוחה, אלא שמכאן פושטים יום-יום ולילה לילה חיילים חמושים לשם מעצרים, פטרולים אלימים, הפגנת נוכחות וירי רימוני הלם וגז.
אתמול היו פה דובדבן, סיפר גבר צעיר, אני הכי מפחד מדובדבן, גם אני הכי מפחדת מדובדבן, אמרתי. שעתיים, בין שמונה לעשר בערב היו שם חיילי דובדבן, לבושי שחורים ומכוסי פנים, עצרו ובדקו ועכבו ולא עזבו לפני שלקחו אתם שניים. למעצר, בטח למעצר.
והוא, זה שסיפר, אמר שאז, בעשר בלילה, שכשחזר הביתה, נכנס לחדר שבו ישנו ילדיו, הביט בהם, ישב לידם ובכה ובכה ובכה. חשבתי על המועקה הזאת שגורמת לגבר פלסטיני לחשוף את חולשת הבכי בפני אישה יהודייה פריווילגית.
חשבתי גם שנוכח כמות החרא שהצבא מאכיל את תושבי חיזמה על בסיס יומי, ונוכח הסגר שאין בינו ובין ביטחון דבר, כמה נחמד שנשיא המדינה בא ביום חמישי והעניק משלוח מנות לאלו ש”שומרים עלינו” (כדבריו) במחסום חיזמה שמרוחק כ- 100 מטר מהכפר ושנבנה על אדמות תושביו.
מחסום חיזמא/חיזמה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כניסה לכלי רכב לשטח ירושלים שסופח ב-1967 מצד צפון-מזרח. המחסום נמצא בקצה פסגת זאב, מאויש בידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות.והמעבר מותר לבעלי תעודות זהות כחולות בלבד. פתוח 24 שעות ביממה. כלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר חיזמה להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה).
הכפר חיזמה הסמוך למחסום סובל מהתנכלות מתנחלים ומפשיטות ליליות רבות של חיילי צה"ל.
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-