חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה - חיילת במחסום שרה בקול "...אני בן גביר..."

צופות ומדווחות: תמר פליישמן
02/11/2022
| אחה"צ

ביום אחרי שכדברי הקלישאה “העם אמר את דברו”, ברחתי מהמציאות והיא רדפה אחרי.

 – מה את אומרת על בן-גביר? – ביבי חזר לכם עוד פעם, – בן-גביר הכי נורא, – שיעזור לנו האלוהים וכאלו.

רציתי לשבת ולשקוע בשכחה בכיסא שצמוד לחומה אבל הסתבר שמצב הכיסא  כמצבי ולא טובה תהה החבירה בינינו.  

אז עסקתי בילדים שסבבו אותי, ילדים שבעולמם אין לא ביבי ולא בן גביר, ילדים שרודפים אחרי שקלים בודדים כדי שיתווספו לצבר עלוב שיספק תוספת זעומה לפרנסת המשפחה.

ילדים קטנים כבוגרים שמבקשים להצטלם ולקבל את תמונת דיוקנם.

בצד האחר, צדו הירושלמי של מחסום הרכבים, במקום שלא אסור לעמוד בו, הבטתי מרחוק בהליך בדיקת אוטובוסים. חיילת שהבחינה בי התחילה במקביל לעיסוקה לנופף לעברי ביד ולצעוק: “חאג’ה רוחי, חאג’ה רוחי” ולא פסקה, נופפה וצווחה: “חאג’ה רוחי” ושוב.

 ואני מה? – עמדתי מולה ללא תגובה.

כשנואשה מלסלק אותי המשיכה לבדוק רכבים וכשהרובה תלוי לה על כתפה פתחה בקפיצות שנלוו להן  מחיאות כפיים ושרה בקול גדול “עם ישראל חי, עם ישראל חי…”, כך מול פניהם של הפלסטינים נוסעי המכוניות המשיכה בשירה שהתחלפה לצווחה חדה שפלחה את האוויר “זה הכל שלנו, הכל שלנו, אני בן גביר, אני בן גביר”.

ולא נותר לי אלא לעזוב את המקום בכאב גדול ובבושת פנים.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. דברים שרואים בדרך
      Tamar Fleishman
      Apr-26-2026
      קלנדיה. דברים שרואים בדרך
לתרומה