קלנדיה, חייל קשוב שהושיט עזרה באופן בלתי רגיל!
בוקר שקט בקלנדיה
5:15 כשהגענו כבר עמדו גברים רבים בצד הישראלי, ממתינים להסעות. בצד הפלסטיני התורים הגיעו עד למעגל התנועה במסלול החדש. [נראה שהמסלול הזה מיועד לרכב ציבורי. הזרוע נפתחה אוטומטית ונכנס אוטובוס מא-ראם, ומונית צהובה חנתה בפנים. מונית אחרת הייתה חייבת להוריד את נוסעיה מעבר לזרוע.]
החייל מאחורי האשנב היה קשוב והושיט עזרה באופן לא-רגיל. למרות שחששנו שהוא מעביר מעטים מדי דרך הקרוסלות בכל פעם, הוא פתח אותן תדיר (ולהדרגה גם העביר יותר ויותר אנשים) והודיע בקול ברור שעמדת בידוק מס’ 5 נגישה כעת לאנשים ללא מטען. החיילת שהחליפה אותו קצת אחרי 6 בבוקר הייתה גם היא יעילה למדי.
ב-6:10 הגיעו שני קציני מת”ק ואחריהם שני מאבטחים. הם פתחו את השער ההומניטארי למספר האנשים שנאספו מולו.
הכול התנהל בשקט. אדם אחד (שאת מקומו בתור שמרו לו) שוחח אתנו. הוא התלונן שלמרות שהוא מגיע מקרבת גבעת זאב, לא מרשים לו לעבור שם ועליו לעשות את כל הדרך המייגעת דרך קלנדיה. הוא עובד בעתרות במפעל לעיבוד בשר עוף (“גלאט” כפי שהוא קורא לו).
בשעה 7:15 הצטרפנו לאחד התורים שכבר עמדו כעת בתוך הסככה. לקח כ-35 דקות לעבור (זמן ארוך בהתחשב בעובדה שהכול פעל “חלק”!). בתוך עמדת הבידוק היו כמה גברים מבוגרים שהמתינו לאישור לעבור ללא היתר בשעה 8.
לא ראינו מתי עזב צוות המת”ק, אבל הם עדיין הפעילו את השער ההומניטארי.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-