קלנדיה, יום א’ 1.1.12, אחה”צ
נהג מונית סיפר לנו על הקשחת נהלים במעבר ילדים, על כך שלעתים קרובות דורשים החיילים בעמדת הבידוק שילד המלווה בהוריו, כשמציגים בפניהם את תעודת הלידה ואת עובדת רישומו בתעודת הזיהוי של ההורים, יהיה מצויד גם בתסריח (אישור מעבר) משלו.
כשמכתתים ההורים רגליהם למת"ק הפלסטיני או למת"ק הישראלי, מחכים שעות בתור, נאמר להם שילד לא מקבל תסריח אלא עובר בתוקף רישומו בתעודת הזהות של ההורים. כששבים ההורים וילדם אל מול החיילים – הם בשלהם. מסרבים לקבל את עדות ההורים או לבדוק את הנושא מול אנשי המת"ק. לא נותר להורים אלא לנסות מזלם במחסומים אחרים בהם אין, או טרם קיימת החמרה זו. המספר היה עד למקרה שלאחר עימות עם החיילים, אדם שהיה מלווה בבנו הקטן נתקף זעם, קרע לגזרים את אישור המעבר שלו, השליך את הקרעים לארץ, אחז ביד ילדו ועזב בכעס את המקום.
"ספר להן, ספר להן עלי…" אמר לבן שיחנו אדם שעצר מלכת וסיפר שלפני כמה ימים נלקח מביתו למוסקובייה (מגרש הרוסים) באשמת היותו שב"ח בביתו. האיש בן ה-45, תושב השטחים, נשוי לאישה ירושלמית, הוחזק במעצר שלושה ימים.
"היכו אותך?"
"נו, זה ברור…" השיב. לאחר שלושת ימי המעצר הובא בפני שופט שנזף בשב"ס: "מה אתם מביאים לי איש כזה מבוגר?".
האיש שוחרר והועבר לשטחי הרשות דרך מחסום בית סירא (ליד מודיעין) והוא בכלל יש לו חדר שכור באר-רם.
סיפר לנו גם א"ש את סיפורו, שהוא בזעיר אנפין סיפורם של רבים מבני עמו: שרוב הפלסטינים מוצאים עצמם לכודים בין המגבלות להצרת חירותם וזכויותיהם שמטילה עליהם המערכת הישראלית לבין השחיתות השלטונית הפלסטינית. אמר שהם שם, הגדולים שבמוקטעה, לוקחים הכול לעצמם ולא משאירים אמצעי מחייה למרבית בני עמם.
א-ש, שעד תחילת האינתיפאדה פרנס בכבוד את משפחתו בת עשר הנפשות, שעבד עשר שנים כמנופאי בגבעת אולגה וכנהג משאית, שהוביל סחורות בכל רחבי מדינת ישראל, שלפעמים, כשהעביר סחורות לרמת הגולן הגיע שכרו היומי עד למעלה מאלף שקלים, נמצא היום, הוא ובני ביתו על סף רעב. שהוא כלוא בתוך פלסטין, שהפוליטיקה הפכה אותו מאדם פרודוקטיבי לאביון המכתת רגליו, המתפרנס מהיד אל הפה מרוכלות מזדמנת.
"היום מה?" סיכם, "כל שנה יותר גרוע. שמונה ילדים יש לי, רוצים לאכול. מה אני יכול לעשות? שאגנוב? – קברו אותנו ואנחנו בחיים".
בעמדת הבידוק הפנימית, החיילת שלצד החייל האחראי על בדיקת התעודות, זו שתפקידה ללחוץ על הכפתור המפעיל את מסוע התיקים, הייתה עסוקה במשך דקות ארוכות בסירוק שערה.
העומדים מול השניים המתינו כלואים במתחם הפנימי, והמתינו, והמשיכו להמתין. "שנייה," קרא/פקד החייל שסקר בהתפעלות את פעילות חברתו. גם העומדים מבחוץ, בתור שהלך והתארך חיכו בסבלנות עד שהשתחררו ידיה של החיילת ואצבעה שבה ללחוץ על הכפתור המפעיל את המנגנון.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-11-2026קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
-