קלנדיה, יום א’ 12.5.13, בוקר
הגענו בשעה 05:00 וראינו שעובדים שירדו ממוניות או שהלכו ברגל למחסום, מיהרו ורצו לכניסה. מתברר שהמחסום היה ריק ולא היו תורים. תוך חצי שעה, השטח התמלא ועד השעה 7:00, היו תורים ארוכים. החייל שישב בעמדת הפיקוד (מת"ק) פתח את שתי הקרוסלות אך לא השלישית, עד שרוני התקשרה וביקשה שהוא יפתח את כל שלוש הקרוסלות.
השער ההומניטרי לא נפתח עד השעה 06:20, אך אחר-כך החייל פתח את השער כל פעם שאנשים התאספו.
בשלב מסוים פרץ ויכוח באחת הקרוסלות בין שני עובדים, אך מהר מאוד, השוטר הגיע וצעק שהוא דורש שקט וסדר. ראינו שהשוטר ציוה על העובד שהתחיל את הויכוח, לצאת מהקרוסלה ולחזור לסוף התור. (כך העונש לילד הלא מתנהג טוב.)
עוד מקרה: אחת הנשים האקומניות אמרה לי שהשוטר התקרב לאחד העובדים שהיה בתור בקרוסלה, וביקש לראות את התעודה שלו. השוטר בדק את התעודה וציוה על העובד לצאת מהתור. לא גילינו למה השוטר ניגש לעובד הזה או מדוע הוה לקח אותו מהתור. לאחר 10 דקות ראינו שהעובד חזר, יחד אם תעודתו. רוני שאלה את החייל למה השוטר לקח גם את התעודה ,וגם את האיש. החייל ענה שהוא לא יודע.
רוני ואני דיברנו עם העובדים שעמדו בתור ואחד מהם שאל אותי: "תגידי לי, האם יש עוד עם העומד בתור (חוץ מאסירים) כל חייהם?"
הרושם שלנו היום היה שהגמול למי שמתנהג לפי ציפיות הצוות של המקום, הוא מעבר המחסום. מי שלא מתנהג לפי הדרוש, יקבל עונש שיעכב את המעבר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-