קלנדיה, יום א’ 12.8.12, בוקר
05:25 התור ארוך מאד מגיע עד מחוץ לסככה. שלושת הקרוסלות פתוחות, חמשת השרוולים גם הם פתוחים.
עד לשעה 06:00 זרם הפועלים שעוברים הוא כ 60-65 כל 4-5 דקות.
התור ממשיך להיות ארוך, נדמה שיש יותר פועלים מהרגיל (דבר שהתברר כלא נכון)
בשיחה עם העומדים בתור כולם ספרו על שבוע שעבר שהמעבר היה יחסית טוב.
06:14 נפתח השער ההומניטארי והקצין התורן הציע גם לנו לעבור דרכו.
החלפת הקצין התורן
06:20 – 06:45 הקצב הואט בצורה משמעותית, כל 6-10 דקות נפתחו הקרוסלות והועברו בממוצע פחות מ 20 פועלים. כשצלצלנו למת''ק הבטיחו לנו לברר. הקצין התורן היה מאד עוין והבהיר לנו ש''העבודה'' נעשית על הדרך הטובה ביותר ו''אנחנו יודעים כיצד לבצע אותה''.
06:45 פתאום החלו הקרוסלות להפתח אחת אחת כששאר השתיים סגורות, והעברו כ 6-7 איש. כל שיחות הטלפון שלנו לא עזרו.
עזבנו ב 07:20 כשהתור התקצר.
ידידנו הנוצרים מסרו לנו את מספר העוברים עד 07:20 סך הכל 1500.
בניסיון לדבר עם העוברים הייתה לי הרגשה שיש עוינות קשה שהתבטאה באחד העוברים שבקש מאתנו לא לשאול "כל פעם אותו דבר, אין לי כח לדבר (רמדאן), ומה אתן רוצות, מה יש לדבר" גם המבטים של הרבה מהעוברים במחסום הביעו כעס ושנאה.
כ''תיקון'' לדיכאון על העוינות והתסכול שלהם ושלנו, ביציאה מהחניה נכנסתי לעמוד וידעתי שאני מכסחת את האוטו שלי אם אני ממשיכה לנהוג, נהג מונית פלסטינאי שראה אותנו התנדב לנהוג ולהוציא את האוטו בלי נזק מהחניה. הודינו לו על "התיקון" שלא ממש תיקן את ההרגשה על המצב המזעזע ועל התסכול שלי על המעט שאנו יכולות לעזור.
הטינופת בסככה כרגיל.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
