קלנדיה, יום א’ 13.6.10, אחה”צ
הלוך ושוב, ושוב הלוך…
החשש לאבד את מקור פרנסם והכרח שרידותם, הפכו את הפלסטינים שמרביתם קשי יום, למסתגלים לכל גזירה.
שינוי הנהלים ו"טרטור" הפועלים הפלסטינים בעלי אישורי מעבר לשם עבודה בהתנחלויות גבעת-זאב וגבעון ממחסום למחסום, לא תם:
מאות, אולי אלפי בני אדם מכל רחבי הגדה, שמעברם היה אפשרי רק דרך מחסום קלנדיה, התבשרו במפתיע, בקר אחד לפני כשבועיים, שהנהלים שונו. שמכאן והילך עליהם להרחיק לנסוע עד מחסום אל-ג'יב (היא גבעון המקראית) ולעבור רק דרכו.
לא ניתנה להם הודעה מוקדמת ולא פורסמו ידיעות מקדימות ברשומות: "הפלסטינים יודעים" אנחנו שומעות חדשות לבקרים כמענה לשאלה "איך ידעו?".
רק לאחר שהצטופפו בתורי הבוקר המתארכים מול מחסום קלנדיה, נדחסו לכלובי האדם והושיטו את הניירות המעידים על קיומם והמאפשרים את המשך קיומם לחיל/חיילת מאחורי החלון האטום, שולחו כלאחר יד למחסום האחר, הממוקם הרחק – תוספת של כחצי שעת נסיעה והוצאה כספית נלווית.
ושוב עמדו האנשים בתורים, הושיטו כרטיס מגנטי, תעודת זהות ואישור מעבר.
באותו בוקר לא היה לאיש מהם סיכוי להגיע במועד למקום עבודתו:"הגעתי רק אחרי תשע", אמר המספר.
המעבר דרך מחסום אל-ג'יב הפך לשגרה: האנשים התרגלו ליקיצה טרם שחר, לשעות עיירנות רבות מבעבר, לנסיעה ארוכה מבעבר ולהוצאה כספית גבוהה מבעבר.
הם לא התלוננו – באזני מי יתלוננו? – רק התמרמרו בינם לבין עצמם.
ובאחד מימות השבוע החולף שוב שונו הנהלים ושבו להיות כבעבר: שוב פועלי שתי ההתנחלויות הנ"ל מעברם אפשרי רק דרך מחסום קלנדיה, שוב ניכרים בקלנדיה תורי הבקר ואיש הקפה ומוכר הממתקים העומד בסמוך לו, מרוצים מששבו מרבית לקוחותיהם.
אלא שגם שיגרה זו אינה סוף פסוק: השמועה העוברת מפה לאוזן מספרת שבקרוב, רק יגמרו לשפר את מחסום אל-ג'יב (כלומר: לציידו במכונות "חכמות" שתפקחנה על כניסות ויציאות), יתבשרו הפועלים בתורי קלנדיה שעליהם לעבור רק במחסום אל-ג'יב.
איש אינו יודע אם אמנם או מתי, אולי עוד יום או יומיים ואולי יותר, שוב יהיו תורים ולחץ (היכן?) ושוב זמן וממון אבודים.
אמבולנס פלסטיני בו חולה לב תושב העיר ג'נין חנה על הכיכר בחזית המחסום וחיכה 30 דקות עד שמקבילו ממזרח ירושלים הגיע לתוך המחסום.
רק אז הותר לו להתקדם, רק אז החל תהליך בדיקת ניירות החולה והצוות שארכו 15 דקות נוספות. משחברו שני האמבולנסים זה אל זה, הועבר החולה בנוהל גב-אל-גב ונלקח לטיפול בביה"ח מוקאסד.
אלו הם הנהלים: בדיקת ניירות וכשירותו של חולה, כלומר היותו בלתי מסוכן לביטחון מדינת ישראל, לא תחל לפני שיגיע למקום האמבולנס האמור לקחתו למקום אשפוזו.
חיסכון בזמן לשם הקלת סבל ולעתים אולי אף הצלת חיים, אינה בין שיקולי המערכת האמורה לפחות למראית עין להגיש שירותיה ולדאוג לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית, ממעקב רב שנים אחר הדרך בה היא נוהגת, עולה המסקנה שבראש מעייניה ניצבים סדרי העדיפות שלה עצמה ושלה בלבד.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-