קלנדיה, יום א’ 21.11.10, אחה”צ
יש להנציח את הילדים של קלנדיה כל עוד הם במקומם הטבעי שהועיד להם גורלם, לראותם טרם יפלו לידי האורבים להם בצהרי היום או הפורצים לביתם באישון לילה. חשוב לספר על ילדותם האלימה והדורסנית, להנכיחם גם בעת החציפם פנים, כשחוסמים הם את הדרך כאבני נגף בפני עוברים ושבים, פושטים יד או תופסים בכנף הבגד, להתבונן בחיוכם המלא או המרומז ולהרהר בחירותם היחסית המתקיימת בשטח ההפקר של החוק.
הם אינם מסתופפים תחת כנפי "המועצה לשלום הילד" ואין להם מגן מפני התוקף. לא נדע היכן ומתי נפגוש בהם שוב: כאן, בחזית מחנה הפליטים בצמוד לגדרות המחסום, או מאחורי גדרות הכלא בו יימחה שריד חיוכם בידיים גסות, בו עלולים הם להינזק בגופם כבנפשם, וגורלם עלול להיות כשל הנער א. ש"טיפול" שוביו גרם לנזק בלתי הפיך בכליותיו והפכו לנכה לשארית שנות חייו.
במחסום:
החייל שבעמדה הקדמית היה שרוע מלוא פלג גופו העליון על השולחן שלפניו, שקוע בתרדמה עמוקה לשמחת לב העוברים.
גם בחייל האמון על בדיקת הניירות ניכרה עייפות שהקשתה את הנעת שפתיו או הנפת אצבעותיו לכדי הקלדת מספרי הזיהוי להשמעת המשפט השגור: "כולו- שאנטי-בי-מכינה…". מבטו החלול היה תלוי בצללי האנשים שעברו לפניו ורק רמז בניע ראש שמשמעו: הלאה…
הפלסטינים אמרו:"היום החיילים טובים".
אנחנו לעומתם סבורות שלא מטוב לבם של החיילים מעבר המחסום לא כלל את מסכת ההטרדות והעיכובים הרגילה. נראה שלילה קשה עבר על כוחותינו שניצלו שעות אחר הצהריים אלו להשלמת שינה.
עדותו של חבר שעוכב במחסום חווארה:
החבר, יליד העיר שכם, נסע עם משפחתו באחד מימי איד-אל-אדחא לבקר את משפחתו. אשתו שלה תעודה ירושלמית נהגה במכונית המשפחתית בעלת הלוחיות הצהובות. במחסום חווארה הושיטה האישה לחייל את התעודה. החייל החליט שהמשפחה אינה רשאית להמשיך:"אתם לא ערבים" פסק. החבר התערב בשיחה, הושיט את תעודתו שלו (הירוקה) הסביר את עובדת היותו פלסטיני מהשטחים הנשוי לפלסטינית בעלת תושבות ישראלית והבטיח לחייל, שהוא, אשתו ושלושת ילדיהם שבמושב האחורי, כולם ערבים כשרים.
החייל בשלו: "אבל אתה מדבר עברית! אתה רוצה להגיד לי שאתה ערבי? איפה אתה גר?" החבר שב ואישר את ערביותו ונקב במקום מגוריו: בית-צפפה. "איפה זה?" שאל החייל, "על יד גילה, בירושלים" השיב החבר.
החייל הודה שאינו מכיר לא את ירושלים, לא את שכונותיה ולא את משטר התעודות. הוא פנה בדברים לאחד הילדים ומשזה השיב לו בעברית, הודיע חגיגית: "לא יכול להיות שאתם ערבים! – הילד מדבר עברית!"
"הוא לומד עברית בבית ספר" השיב האב.
העובדות בלבלו את החייל שעיכב את המשפחה עד להגעת הקצין האחראי. רק משזה ברר, ושאל, ווידא את העובדות לאשורן, יכלו בני המשפחה להמשיך בדרכם.
הלקח מסיפור עדותו של החבר הוא שיש לשוב ולתמוה על המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את קיומו של מחסום זה ודומיו – המוצבים בין שטחי פלסטין לבין עצמם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-