קלנדיה, יום א’ 22.3.09, בוקר
ג'ודי א.ס., רותי ר.
06:45 – קלנדיה – צרחות "עצור, עצור" מקדמות את פנינו מהרמקול של מעבר המכוניות, קשה להבין אפילו לדוברי עברית. במעבר הולכי הרגל שלושה תורים ארוכים מאוד, עד קצה הסככה. אי שקט, רוגז באוויר. בכניסה לתור המגודר אנשים נדחפים, האנשים בתור מתרגזים, מגיע כמעט לתגרת ידיים. בכל פעם שפותחים את הקרוסלה צעקות ודחיפות.
גם בכניסה לאולם הבדיקה תורים אין סופיים. תור עמוס גם במעבר "ההומניטארי". כאשר פותחים אותו נשמעות שוב צרחות וכולם רצים לשם, וכשהוא נסגר רצים בחזרה לתור הקודם. מכיוון שלא נותנים עכשיו לזקנים ולילדים להישאר במוניות ולעבור במחסום המכוניות הרי שהמסלול ה"הומניטארי" מלא הרבה יותר מתמיד.
כמו בשבוע שעבר כן גם היום אין חיילים בתא הזכוכית אלא סמל מהמת''ק. הוסבר לנו שזה כדי שהחיילים יעבדו בתוך המתקן כדי ליעל ולמהר את המעבר. איש המת''ק מנסה להתחמק מאיתנו, לא עונה לנו כשאנו מבקשות להסב את תשומת לבו ונכנס לכלוב.
בשעה 07:30 מגיע ד. מפקד המשטרה. הוא לוחץ על פותח הקרוסלה ומכוון את פתיחת התור ה"הומניטארי".
בשעה זו כבר פחות עמוס ופחות מאיים. לעתים, פתאום משתרר שקט כאילו אין כאן אנשים, ואז שוב, מהומה וצעקות. הדרורים על גדר התיל בציוצים קולניים מביעות גם הן את דעתן .
ד. מסביר לנו שהסיבה לשינוי, המגדיל את מספר הזקנים והילדים בתור הוא, שתפסו ילדים ואשה עם סכינים במוניות. ומפקד העוטף ביטל את ההקלה שאפשרה להם לעבור במסלול המכוניות מבלי שיצטרכו לעבור בדיקה במחסום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-14-2026קלנדיה. שרידי בגדים בתיל שבראש החומה
-