קלנדיה, יום א’ 23.12.12, בוקר
05:20 מה הסיבה שהבוקר יש תור כל כך ארוך וכל כך איטי? בקור של הבוקר זה מראה קשה. הכל נראה מתנהל באיטיות. מהומה התחילה כשהתחלפו החיילים והחייל החדש לא פתח את שלושת הקרוסלות יחד, זה תמיד גורם לכעס גדול – של הפועלים ושלנו.
06:20 הגיע נציג המת"ק יחד עם השוטר. מגיעים לאולם מלא אנשים. דבר ראשון הם בודקים שחס וחלילה אין בתור ההומניטארי אנשים שגילם נמוך מ-60. בני ה-58 נשלחו לתור הרגיל. נראה לנו שזה התפקיד העיקרי של איש המת"ק, למנוע מבני 58 להתפלח לתור ההומניטארי.
אדם שביקש לעבור בתור ההומניטארי נשלח לתור רגיל כי טענתו לא התקבלה. הוא אמר שלפני שלושה חודשים נפגע קשה בגבו ויהיה לו קשה לעבור בקרוסלה הצרה שבתור הרגיל. אפילו הביא ניירות חתומים על ידי רופא לצורך זה. לנו היה ברור שהוא סובל מכאבי גב, כמו שברור לנו שכל פלסטיני חשוד כרמאי ושקרן וכל מה שהוא רוצה במחסום זה לעבור בשער ההומאניטארי ולא בזה שמיועד לפועלים!
לפי בדיקה של האקומנים לקח 50 דקות לעבור מהחניון עד ליציאה מן המחסום.
ניסינו לדבר עם השוטר ולבקש שכל שלושת הקרוסלות ייפתחו יחד ולא הצלחנו.
בסוף, אחרי שהלחץ פחת, השוטר דיבר איתנו.
האווירה קפקאית – אנו מדברות עם חייל על כך שהקרוסלה לא נפתחת והוא עומד על ידנו ורואה את אותה הקרוסלה ואומר שהיא נפתחת! וכך גם במקרה דומה של מדידת זמן, כאשר לחייל ולנו יש שעונים שמראים אותו זמן והוא דבק בגרסת הזמן "שלו". עוד חוויה מתסכלת כשאנחנו מנסות לבקש עזרה בדבר שניתן לעשות. הרי אנחנו לא מבקשות מהחייל לסיים את הכיבוש …
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-