חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום א’ 25.9.11, אחה”צ

צופות ומדווחות: רוני המרמן, איה קניוק ותמר פלישמן (מדוחת)
25/09/2011
| אחה"צ

 

אורחת: יהודית ברנשטיין.

בשעה שברמאללה התקיימה עצרת המונים לרגל שובו של אבו מאזן מעצרת האו"ם, ובעודו מכריז על אביב פלסטיני, התריסה קבוצת צעירים מול מגדל הפילבוקס המשקיף אל מחנה הפליטים.

נערים וילדים – "גורי מהפכה", חלקם רעולי פנים מאימת המצלמות, אחרים עוטי דגל פלסטין לראשם, קראו קריאות לשחרור פלסטין והמטירו אבנים.

המגדל ויושביו  לא הגיבו.

אדישות המגדל לא ריפתה את ידם, הם שבו והתחמשו ושבו ותקפו באבנים מפויחות מבערת הימים האחרונים, הם פעלו בתנועה גלית, שבים ותוקפים את קירות הבטון שנותרו אדישים ודומים.

עמדנו לצדם מצוידות במסכות הממזערות רק מעט את צריבת אדי הגז. הבטחנו שלא נחשוף בתמונות את פניהם והם קיבלו את מילתנו ואותנו באמון ולא מחו גם כשהיינו עדות לאלתור בקבוקי תבערה שהוצתו והריעו בשמחה כשהלהבות אחזו במעלה המגדל וריחפו סביבו כלשונות של אש.

משכבתה האש ירדו שתי דבוקות חיילים מהמגדל ועמדו בפתח המתחם, מול הנערים, חמושים ברובים בעלי תוף המכיל שש פצצות גז מדמיע ("רינגו"). האחד שוחח במכשיר הקשר שבידו ומשהסתיימה השיחה פנו ששת החיילים לאחור ופסעו למתחם המחסום.

הנערים שבו לתקוף את המגדל, שתריסי המתכת באשנביו העליונים הורמו מפעם לפעם וחשפו לשניות ספורות את פני החיילים המבוצרים.

לאחר כשעה נשמעה קריאה בקרב הנערים:"מסתערבים, מסתערבים באים…" והם נסו על נפשם כמו שנס אדם מפני חיות טרף.

במחסום עצמו, כמו בעולם מקביל, המציאות האפרורית  נמשכה בעצלתיים ולא יצאה מגדרה לקדם את פני המדינה שבדרך. האנשים לא "לבשו חג", פניהם לא העידו על ריגוש או תקווה, הם המשיכו לעמוד כמדי יום  בהכנעה ובשקט מול מוטות המתכת, מחכים בסבלנות אין קץ שתפתח הדרך בפניהם.

בלון צילום לבן מרחף מעל המרחב מאז תחילת חודש ספטמבר.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שיחה בצל החומה
      Tamar Fleishman
      Jul-21-2026
      קלנדיה. שיחה בצל החומה
לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה