קלנדיה, יום א’ 28.7.13, בוקר
יום מיוחד מאוד להגנה על זכויות האדם בקלנדיה.
הנה, אנחנו, מאירה, אנוכי ועוד 4 פעילי זכויות אדם כחול-לבן וחבל שאנשי ה EAPPI לא היו נוכחים. בנוסף, היה קצין מהמנהל האזרחי שהסריט את התורים במחסום וכוח משטרה מחוזק יותר מהרגיל, עם כוסות הקפה שלהם והסיגריות לחגוג את הרמאדן. עבור האנשים שעל זכויותיהם אנו מנסות להגן, התמונה מדכאת הרבה יותר.
מסיבה כל שהיא, האנשים שבד"כ שקטים וסבלנים , (אין מעשנים היום בשל הרמאדן), שמשעה 5 בבוקר עמדו מול שלושת הקרוסלות, בתורים שהתארכו לתוך מגרש החניה, אבדו את קור הרוח כאשר אחת הקרוסלות לא נפתחה, ובפרקי זמן לא אחידים, התירו למעט מאוד אנשים, להכנס לאזור הבדיקה.
התקשרנו למת"ק, למטה של המנהל האזרחי, למטה המשטרה של קלנדיה, כדי להתריע שהלחץ גדול מדי בכדי שהאנשים הממתינים ישמרו על שקט ונאמר לנו שאנו מפריעות להם.
סוג של מאומה רגילה פרצה, כאשר אנשים דוחפים, מטפסים על גבי הקרוסלות. המבוגרים שביניהם עזבו במהרה את התור מחשש שימחצו אותם.
למרבה המזל, נכח במקום איש צעיר שבעזרת אדם מבוגר יותר, הצליח להחזיר את הסדר והשקט.
עכשיו הרמאדן, וזה המחסום אותו צריכים לעבור כדי להגיע לעבודה. וזה אותו מחסום שאמור לטפל ב 70,000 איש או יותר שרוצים ללכת להתפלל.
הושקעה מחשבה במשימה הזו. והמסקנה היא שלא משנה מה יעשו, מחסום תמיד מהווה פגיעה בתחושת חופש התנועה של האנשים
כך שאין חוקיות במחסום קלנדיה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-31-2026קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
-