קלנדיה, יום ב’ 13.12.10, אחה”צ
15:30, קלנדיה: בשוך הסערה הנוראית של סוף השבוע היו רק מעט אנשים במחסום. הלכלוך המעופף כבש כל פינה והבריח אפילו את הרוכלים המעטים על דוכניהם. רק שני מסלולים היו פעילים וגם הם לא היו מלאים. ליד הקרוסלה במסלול 5 ראינו שני בחורים ממתינים למת"ק. מפאת השעה המאוחרת (המת"ק נסגרת בשעה 4), ישר התחלנו לטלפן לחמ"ל, למת"ק, ליחידת המעברים, למי שרק אפשר כדי שיפתחו את הקרוסלה ויכניסו אותם פנימה. כל הטלפונים לא עזרו – רק בשעה 3:55 פתחו להם את השער ואז, כמובן, בשרו להם שהמת"ק סגור ושיבואו שוב מחר!
כמה דקות אחרי שנכנסו הבחורים, הופיע ליד הברזלים נציג המת"ק אחסן שלא הצלחנו ליצור עמו קשר קודם. עכשיו הוא הסביר לנו פנים וטען שאף אחד לא התקשר אתו ואז נתן לנו את מספר הנייד שלו: 050/6235651. יש!
בינתיים שמנו לב שהתור במסלול 4 השכן בכלל לא זז כל הזמן הזה. היו ב"אקוואריום" (המשותף למסלולים 4 ו-5) 3 חיילים בריאים ופעילים אבל זה שאחד הפנה את תשומת ליבו למסלול 5 (אפילו שהוא לא עשה כלום) שיתק כנראה את חבריו שהפסיקו להזרים את האנשים הממתינים להגיע לירושלים. בשעה 16:00 המתינו בשני המסלולים הפנימיים כ-60 איש והתורים זזו נורא לאט אם בכלל.
ממגרש החנייה פתאום ראינו שמעבר "האח"מים" בצדו המערבי של מחסום קלנדיה פועל. אמרו לנו שהוא נפתח ביום א' השבוע. המעבר משרת את הנוסעים בקווי האוטובוס השונים. בכניסה למחסום היה תור של כ-7 אוטובוסים ונהג אחרי נהג בכה לנו שהסידור החדש לא משפר את המצב כי הם נתקעים חצי שעה ויותר בתור עד שהם נכנסים למחסום ומורידים את נוסעיהם שנעמדים שם בתור לעבור במסלול החדש (וגם הוא פועל באטיות מירבית). אחד סיפר שבבוקר הוא לוקח ילדים לבית הספר, מרחק 50 מ'מעבר למחסום בהליכה, אבל בנסיעה זה לוקח לו שעה ויותר.
עזבנו את קלנדיה בשעה 17:00 וחזרנו לירושלים דרך ליל/ג'בע וחיזמה. בליל/ג'בע היה תור ארוך של רכבים שהתקדם לאט אך בהתמדה. בחיזמה התנועה זרמה.
.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-