קלנדיה, יום ב’ 13.8.12, אחה”צ
כאשר הגענו לקלנדיה, קצת אחרי 3 אחה"צ, ראינו כבר אמנבולנס עומד וממתין בצד הישראלי של המחסום. נתניה ירדה לברר מה קורה וספרו לה החיילים שאין תיאום, מה שהוכחש ע"י הנהגים גם בצד הישראלי וגם אצל הפלשתינים שהמתינו מנגד בכיכר הצפונית. טלפנתי למוקד תיאום חמ"ל רפואה (02/9977929) והם אשרו שיש תיאום והבטיחו להחיש את המעבר. תוך דקות ספורות אמנם קראו לאמבולנס להתקדם ואז הוא נתקע שוב במחסום בשמש. בפנים היה חולה לב ומיזוג האוויר ברכב לא פעל (כי החלונות הו פתוחים כל הזמן). העמדת הרכב בשמש הירושלמי לבטח לא עזר לחולה שבפנים.
עוד אנחנו בשטח וכבר הגיע עוד אמבולנס מרמאללה. האמבולנס השני עבר את המחסום די מהר ולא נזקק לעזרתנו.
הערה לגבי האנשים המאיישים את המחסום: בדרך כלל החיילים מתנהגים בצורה אנושית עכשיו, אבל אנשי הביטחון האזרחים השכירים מתערבים ומקשיחים את תנאי העבודה. הם עוינים באופן מופגן ומונעים מגע עם החיילים – הם נותנים פקודות לחיילים והחיילים נשמעים להם. האם האזרחים ממונים על החיילים? מהו מעמד האזרחים האלה הנותנים פקודות לחיילים?
שמנו לב שמעבר האוטובוסים אינו פועל ואוטובוסים עברו כל אחה"צ דרך מעברי הרכב הרגילים. זה כמובן גרם לעומס אדיר במעברי הולכי הרגל ואמנם, כאשר סו"ס נכנסנו למחסום, מצאנו המון של כ-200 איש, אישה וילד ממתינים באורך רוח בסככה הצפונית. בתוך המחסום פעלו 4 מעברים (נדמה שמסלול 5 גם שימש מעבר לירושלים). ספרו לנו כמה אנשים שאתמול היה יום מיוחד לקראת סוף הרמדן, היום ה-27, ערב ליל אל קאדר, ושהרבה אנשים ירצו להגיע למסגדים על הר הבית. גם החיילים בחמ"ל, אליהם טלפנו כדי לבקש הקלה בעומס, ספרו כיודעי דבר שזה יום מיוחד. נשאלת השאלה: אם לשלטונות היה ידוע שביום זה יהיה עומס במחסום, למה לא נערכו בעוד מועד לפתיחת יותר מסלולים ולהקלה על המעבר? אפילו שלושת המאווררים הגדולים שמתיזים אדי מים ומקלים על עומס החום עמדו מיותמים וללא שימוש. כפי שאמרנו היו הרבה מאד נשים וילדים בין הממתינים בסככה והנשים היו לבושות מעילים ארוכים מעל בגדיהם החגיגיים כך שעבורן התנאים היו באמת בלתי נסבלים ועוד חלקן החזיקו תינוקות על הידיים. נאלצנו להתערב ולטלפן כמה פעמים לחמ"ל ולמת"ק, לבקש עזרה בהעברת נשים שחשו ברע. כל פעם הופיע אותו קצין מת"ק דובר ערבית וביעילות ונחישות העביר את האנשים שנזקקו לעזרתו. בין היתר הוא העביר גם בחור על קביים, אישה ששוחררה מבי"ח והייתה צריכה להגיע לעזה, משפחה (אבא, אימא וילד) שהיו צריכים להגיע לבי"ח בירושלים וצעירה בהריון בחודש החמשי שחשה ברע בחום ובצפיפות של התורים בסככה. שאלנו מספר פעמים למה לא פותחים את המעבר ההומאניטרי ונענינו שלא קבלו הנחיות לכך. מי אמור לתת את ההנחיות? למי כדאי לפנות בתנאים קשים כאלה?
אחרי השעה 17:00, כשהתורים הארוכים לא זזו כבר הרבה זמן, טלפנו שוב למת"ק לשאול מה קורה. החייל שענה לטלפון אמר שיברר ופתאום נפתח השער וכל ההמון (של כ-200 איש) נכנס פנימה בבת אחת. (אבל אחרי האחרון שוב נסגרו השערים והתורים התחילו להיווצר מחדש….)
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-31-2026קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
-