קלנדיה, יום ב’ 2.11.09, אחה”צ
היינו ארבע והתפצלנו לשתי חוליות. אנחנו בחרנו לבקר במחסום בין בית איכסא לבידו עליו סיפרו נהגי המוניות שמחכים לפועלים במחסום רמות. הדרך המובילה מן הכביש הראשי ירושלים-גבעת זאב לבידו ושאר כפרי המובלעת (קובייבה, קטנה ואחרים עד סמוך לרעות) חסומה ליד הר שמואל ויש לנסוע בכביש שיוצא ממחסום רמות – נבי סמואל לבית איכסא. הדרך עוברת בפאתי בית איכסא וממשיכה ליד מגורי בדואים ממערב לשכונת הר שמואל. המחסום שנועד כנראה לעצור את הבאים מכפרי המובלעת, בנוי לתפארת, כבישים חדשים ושני מעגלי תנועה. אפילו תמרורים חדשים המודיעים על מיקום תחנת מוניות מתנוססים משני צדי המחסום. המכוניות הנכנסות למובלעת אינן נבדקות וגם כשיצאנו לא עצרו אותנו החיילים.
ביקרנו גם במחסום גבעת זאב המשמש מעבר לפועלים מן המובלעת הבונים את גבעת זאב. המחסום הוא רק להולכי רגל. לדברי החיילים עוברים בו 700-800 פועלים מדי יום, כולם רק לגבעת זאב. את אישורי העבודה מקבלים המעסיקים הישראלים בבית אל. הפועלים היוצאים מכפרי המובלעת צריכים לעבור דרך הכביש השקוע לביר נבאללה ומשם לחזור אחורנית דרך המחסום לגבעת זאב. החיילים במחסום נראו משועממים והתגודדו סביבנו. מראה הזוי היה של שלושה חמורים עמוסים שעלו למחסום מצפון, כנראה באו מכרמי הזיתים שבעליהם חיים במובלעת. החמרים פתחו בעצמם את השער החוסם את הכביש, שלא היה נעול, ונכנסו לכיוון אל-ג'יב הקרובה למחסום ממזרח. כששאלנו את החיילים אם לא מציקים למוסקים השיב אחד מהם: "פה זה לא התנחלות, אין פה מתנחלים!"
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-