קלנדיה, יום ב’ 2.4.12, אחה”צ
גם היום היה בלגן בקלנדיה. בני נוער התקרבו ממש למחסום הרכבים והמטירו אבנים על המכוניות הממתינות לעבור. לפחות שמשה אחת נשברה. סוליימאן דיווח שככה פני השטח מ-13:30 בצהריים. כיתת חיילים ירתה רימוני גז לכיוון הנערים ואז נסוג מעבר למחסום. העיניים והנחיריים צרבו מאד. נתניה נתקעה בכיכר וניצלה בידי בחור פלשתיני שמשך אותה למסתור מאחורי בטונדה. אני ברחתי לתוך מחסום הולכי הרגל, שם התאוששתי.
שני מעברים היו פעילים ולא מלאים אך החייל בבודקה בסככה סגר את קרוסלת הכניסה ותור של 40 איש עמד והמתין במכלאות. אחרי כמה דקות הודיעו במערכת הכריזה שנסגר המעבר המערבי לנוסעי האוטובוסים, וזרם הפונים למחסום הלך וגבר. למרות התנאים, לא נפתח עוד מעבר להולכי רגל וגם לא הקלו על המצב בהזרמה סדירה של אנשים לתוך המעברים הפנימיים של המחסום.
פועל חוזר לפלשתין מיום עבודתו פנה אלינו להתלונן שכל בוקר הוא ממתין שלוש שעות במחסום קלנדיה (משלוש עד שש בבוקר!) עד שהוא מצליח לעבור. הוא ייחס זאת לעובדה שהחיילים אינם עובדים כמו שצריך (כפי שאנו מדווחות כל הזמן). איך אפשר לחיות בתנאים כאלה?
לקראת סוף המשמרת ראינו חייל מתקרב לבודקה בסככה מלווה בנער פלשתיני מפוחד בן כ-15. החייל סיפר שהנער, בן לאחד הרוכלים המוכרים פירות בבסטות בדרך לא-ראם, נתפס בירושלים ללא ניירות ומוחזר ע"י המשטרה למשטרה הפלשתינית. פתאום ניגש אלינו אחיו הקטנטן של הנער, מוכר בקבוקי המים בן ה-6 או 7 ששמו חאלד. חאלד היה מאד מודאג וסיפר לנו סיפור אחר: האח זרק אתמול אבנים במחסום ונתפס ע"י החיילים שלקחו אותו לכלא במגרש הרוסים, שם הוא בילה את הלילה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanOct-11-2026קלנדיה. מקבצת נדבות
-
