קלנדיה, יום ב’ 22.6.09, אחה”צ
קלנדיה. – 3:45 אמבולנס חונה בצד הישראלי.
זוג מבוגר , להם 6 מזוודות גדולות ממתין לעבור בקרוסלה הראשונה .
התקשרנו למוקד ולמת"ק ואמרו לנו שיגיע מישהו אך אף אחד לא הגיע.
ביקשנו מחייל שלווה קבוצת חיילים שיפתח עבורם את השער למעבר, נענו שהם יכולים לעבור עם המזוודות במעבר הקרוסלה הרגיל ללא קושי. המעבר לקח יותר מ15 דקות וגרם לעיכובם של אנשים רבים .
נראה שכל מעבר בקלנדיה הוא כמו שערי הרחמים בהר הבית שיפתחו רק כשיבוא המשיח.
שני אנשים הגיעו לחתום על מסמך לחיה. האחד הציג בפנינו מסמך שמטעמי בטיחות אינו מאשר כשירותו עד 2011 ואמר שהוא לא יודע מה הסיבה. כך נאמר לו גם במשרדי הרשות הפלשתינית.
5:00 – חזרת הפועלים התנהלה כשורה אך אז הגיע אוטובוס עם נשים, ילדים וקבוצת אסירים מבית סוהר, נגרמה המולה עם צעקות ודחיפות. נראה שעומד להיווצר מצב מאוד לא נעים, אך אחד האנשים היה בעל יוזמה והביא לכך שהגברים הסתדרו בטור אחד ארוך שהגיע עד מעבר לסככה ואז הנשים והילדים עברו. נראה שהם לא השתמשו במכונות השיקוף כמו שהם נוהגים בזמן מעבר הפועלים.
התנהגות החיילות בתאים היתה שוב גסה .בכל פעם שמישהו התקרב לחלון הם החלו לשוחח איתו ורק אחרי כמה דקות הם הציצו בתעודת הזהות שלו והורו לו באצבע להמשיך.
באותו יום אמרה לי חברה שבקניון היא לא צריכה לעבור את בדיקת מכשיר השיקוף, אך עכשיו אין אפשרות שאישה תמנע מכך, לפחות בקרוסלה דרכה עברתי.
ב 5:30עזבנו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-