קלנדיה, יום ב’ 23.1.12, בוקר
|
05:20 הגענו ותהינו מה הסיבה שהבוקר יש תור כל כך ארוך ונמשך כל כך הרבה זמן – אפילו חלק של החניון היה מוצף. בקור של הבוקר מראה קשה. הכל נראה מתנהל באטיות. המהומה התחילה כשהתחלפו החיילים והחייל החדש לא פתח את 3 הקרוסלות יחד- דבר שתמיד גורם לכעס גדול – של הפועלים ושלנו.
06:20 הגיע החייל של המת"ק יחד עם השוטר. מגיעים לאולם מלא אנשים ולחץ ואז הדבר הראשון – בודקים שחס וחלילה לא נמצא בתור ההומניטארי אדם שגילו אולי 58 ולא 60. אדם כזה ישר נשלח לתור הרגיל. התחושה היא שזה התפקיד של חייל מת"ק – למנוע מכל איש בן 58 להתפלח לתור ההומניטארי. היה גם איש שניסה להיכנס לתור ההומאניטארי כי לפני 3 חודשים היתה לו פגיעה חמורה בגב והוא לא יכול לעמוד בדחיפות שבקרוסלה הצרה. היו לו ניירות שהעידו שהיתה לו פגיעה אז ולא היה אמנם אישור עדכני חתום ע"י רופא. לנו היה ברור שהאיש סובל מכאבי גב. גם ברור לנו שכל פלסטיני חשוד כרמאי ושקרן וכל מה שהוא רוצה במחסום זה לעבור בשער ההומאניטארי ולא המיועד לו זה של הפועלים! ולכן לא אושר לאיש הזה לעבור רק מפני שהוא מסביר שהגב לא בסדר אפילו שחלפו 3 חודשים
גם ניסינו לדבר עם השוטר ולבקש שכל 3 הקרוסלות יפתחו יחד ולא הצלחנו
לפי בדיקה אחת של האקומנים לקח 50 דקות לעבור מהחניון עד ליציאה מן המחסום. בסוף אחרי שהלחץ פחת השוטר דיבר איתנו.
האווירה הקפקאית – כשאנו מדברות עם חייל על כך שקרוסלה לא נפתחת והוא עומד לידינו ורואה אותה הקרוסלה ואומר שהיא נפתחת ומקרים דומים קשורים למשל למדידת הזמן כאשר לשנינו יש שעונים שמראים אותו זמן זו חוויה אחת במחסום כשאנחנו מנסות לבקש עזרה בדבר שניתן לעשות. במשמרת במחסום אנו הרי לא מבקשות מהחייל במקום לסיים את הכיבוש
|
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanOct-11-2026קלנדיה. מקבצת נדבות
-
