קלנדיה, יום ב’ 29.10.12, אחה”צ
עדיין חג – עיד אל אדחא. לא כמו סוף הרמדאן, אבל די הרבה אנשים גדשו את המעברים בקלנדיה. איך שהגענו, פגשנו אישה עם שני ילדים, בת 12 ובן 10, מחזיקה בידיה תסריח בתוקף ושני קושאנים. האישה הייתה אובדת עצות כיון שהחיילים במסלול 3 סרבו להעביר את הילדים למרות שהיו רשומים בת.ז. שלה והייתה מצויידת בקושאנים שלהם. יחד אתנו ניגש אליה אחד מ"נותני העצות" (המובטלים שמבלים את זמנם בכניסה למחסום). הוא הסב את תשומת לבנו לכך שהשוטר איוון מתקרב לבודקה בסככה הצפונית. כולנו יחד ניגשנו אל איוון והסברנו לו מה הבעיה. איבן הסתכל על ניירותיה של האישה ופסק שאין בעיה – בחג מותר גם לילדים גדולים לעבור על סמך קושאן ובלי תסריח מפורש. הוא הבטיח להנחות את החיילים במסלול 3 בהתאם והורה לאישה להיכנס שוב למחסום. לפני שהלך הסביר לנו שלדעתו מגיע לחיילים פרס על סבלנותם מול כל הכפריים הנבערים (שאפילו אינם יודעים איך לעבור בקרוסלה!) המגיעים למחסום בחג ומועד. מה שנכון, בחג זה נראה שצה"ל סו"ס נערך כהוגן לטפל בהמונים. כל זמן שהותנו במחסום פעלו כל המעברים, ואפילו במעבר מס' 5 (למת"ק ) טפלו באנשים שרצו להגיע לירושלים. לא נוצר תור בסככה הצפונית (הכניסה למחסום) כל אחה"צ. יותר מאוחר תפס אתנו שיחה הקצין האחראי למשמרת והסביר איך ניסו ומנסים לשפר את תפקוד המחסום וכיצד החזיקו את כל המעברים פתוחים במשך כל שעות היום. יש לציין שאפילו מצב התברואה היה יותר טוב. ערמות הזבל נעלמו ורק הריח הרע נשאר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-