קלנדיה, יום ג’ 13.12.11, בוקר
כשהגענו בשעה 06:00 מהחניון כבר יכולנו לשמוע קולות של כעס עולים מאזור ההמתנה. התורים לא היו ארוכים במיוחד, אך האווירה הייתה מתוחה, אנשים טפסו מעל הקרוסלות, וקהל רב חיכה ליד השער ההומניטרי (לפי המראה, רוב הגברים שעמדו שם לא היו רשאים לעבור דרכו). עמיתינו האקומנים, שנכחו במקום מאז השעה 04:30, ספרו שהמתיחות נוצרה לפני החלפת המשמרת בשעה 06:00 כאשר החיילת האחראית על פתיחת הקרוסלות ישנה רוב הזמן, וכאשר היא התעוררה מדי פעם לפתוח אותן, נתנה רק למספר קטן של אנשים לעבור. רק 3 מתוך 5 ה"שרוולים" (מעברים לבדיקה) היו פתוחים בשעה 06:00 . היתר נפתחו לפני 06:30. גם אחרי החלפת המשמרת, נתנו רק למספר קטן (בערך 25- 30) של גברים לעבור את הקרוסלות כל פעם, וההמתנה לכל פתיחה הייתה לא פחות מ-10 דקות. התורים בשרוולים תמיד היו קצרים.
כשהשער ההומניטרי נפתח בשעה 06:20, קהל גדול של גברים דחף את דרכו פנימה. הרושם היה שבפעם הזו הקצינים נתנו לכולם לעבור ללא הבדל גיל. לאחר מכן הם כן בדקו גילים והתרים בחצר הפנימי, הנמצא אחרי השער, והחרימו את ההתרים של גברים שלא היו רשאים לעבור דרך השער ההומניטרי במשך כמה דקות. ערב-רב של קצינים חדשים נכחו במקום: שתי קצינות של המשטרה הצבאית, שוטרת כחולה, ושני קציני מנהל, בנוסף למאבטח. לא ברור מה הייתה חלוקה העבודה ביניהן. השער נפתח בערך כל 10-15 דקות. כתוצאה מן הקצב הזה, קהל רב, כולל זקנים, זקנות, והורים עם תינוקות וילדים קטנים מאד ותלמידים מכל הגילים, הצטבר באזור השער ודחף קדימה כל פעם שהוא נפתח―מצב שמבטל במידה לא קטנה את יעוד השער והיתרון בו. ביקשנו מאחד מקציני המנהל לעזור לאישה עם תינוק קטן לעבור את הקהל ולהגיע לשער, והוא ענה שאם אנחנו נביא אותה עד השער, הוא יפתח אותו עבורה. בקושי רב, בגלל הדוחק, פילסנו דרך עבור האישה עד לשער ובכל זאת הוא לא נפתח עבורה מיד. לצערנו לא יכולנו לעזור באותה מידה למספר נשים זקנות שביקשו לעקוף את הדוחק כדי לא להידחף קדימה כשהקהל מתחיל לזוז.
כשעזבנו בשעה 07:30 התורים לתוך שלושת המעברים דמויי-כלוב עדיין היו ארוכים. אדם שעמד בקצה אחד מהם בשעה 7:30 סיפר לנו בשיחת טלפון מאוחר יותר שלקח לו שעה ו- 10 דקות לעבור את המחסום.
זה די מייאש שאין "פרוטוקול" או תורה מסודרת לניהול המחסום הזה. מלבד הבעיה המתמדת שאין מספיק מסלולי בדיקה וקצב הבדיקה האיטי, לרוב, כל קצין חדש מתחיל מבראשית לפי מיטב הבנתו ולומד בזמן אמת, על חשבון האנשים שצריכים לעבור את המחסום יום-יום. היה לנו הרושם שלקצינים הבוקר היה רצון טוב, או לפחות רצון להצליח במשימתם. אבל הם לא תפסו, למשל, שמטרת השער ההומניטרי הוא למנוע מעיכת אנשים חסרי אונים בדרכם פנימה, והדרך למנוע זאת היא לפתוח את השער לעתים קרובות יותר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
