קלנדיה, יום ג’ 30.7.13, בוקר
כשהגענו ב 05:45, התורים התארכו לתוך מגרש החניה וקצב פתיחת הקרוסלות – וכתוצאה מכך קצב התקדמות התורים – היה איטי להחריד. קצת אחרי 06:00, הסבלנות פקעה והתורים החלו להתפוגג, כאשר האנשים נהרו פנימה ויצרו מסה של אנשים מעבר לשלושת ה"כלובים". אך, חוץ משחרור רגעי של המתח, כלום לא השתנה. התקשרנו למת"ק פעמיים , בתחילה כדי לבקש שחייל או קצין מהמת"ק יפתח את השער ההומניטרי, ובשנית כדי להציע שקצין יבוא לאמוד את המצב ולנהל את קצב פתיחת הקרוסלות ומספר האנשים שמורשים לעבור כל פעם.
לקראת 06:15, חייל מהמנהל האזרחי הגיע ופתח את השער ההומניטרי, וחזר על התהליך כל 10 דקות עד 7 בבוקר. באותו הזמן, השוטר שהיה נוכח כל הזמן, יושב ב"אקווריום", יצא מהתא אך לא נראה מתייחס למצב כלל ועיקר. קרוב ל07:00, יותר אנשים הורשו לעבור דרך הקרוסלה בכל פעם שנפתחה, כך שב 07:15, השיא עבר והתורים לא התארכו מעבר ל"כלובים".
כשהלחץ פחת, החייל מהמנהל האזרחי, שוחח איתנו, ודייוח לנו שהמצב היה כל כך גרוע ביום ראשון שעבר, שנציג המנהל האזרחי, הסריט את הנעשה (לצרכי המנהל). הוא גם טען שיתכן והמספר הרב יחסית של אנשים המכבידים על המחסום, נובע ממתן יותר היתרים לביקורי משפחה בשל הרמדאן, ובסביבות 7 בבוקר, ראינו מספר קבוצות של נשים מגיעות עם ילדים. אך קשה לנו להאמין שזו הסיבה לתורים הארוכים והקצב האיטי בין 05:45 ל07:00, כאשר בשעות האלו, בעיקר פועלים חוצים את המחסום.
במידה והניתוח של המנהל האזרחי נכון, אירוני שהרצון לאפשר למשפחות הפלסטינאיות לחגוג יחדיו ובכך להקל על חייהן, משפיע בצורה הפוכה על חיי הפועלים החוצים את המחסום בכל יום. מתן יותר היתרים לביקור משפחות, אמור באופן טבעי, לגרום להרחבת המתקנים כדי לאפשר את מעברם או לפחות להגביל את מעברם רק לאחר השעה 8 בבוקר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-