חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ג’ 31.7.12, אחה”צ

צופות ומדווחות: משקיפות: אביטל פ., יעל ל.(מדווחת), אסנת ר (מתרגמת)
31/07/2012
| אחה"צ
14:00 – 16:30
אחרי שהמשמרת הרגילה "שלנו" בבית לחם/עציון אורגנה בצורה כזו שבקושי יכולנו לצפות בפנייתם של הפלסטינים בפני הצבא, החלטנו לנסוע למחסומים אחרים. בחרנו בקלנדיה.
אחרי שהגענו למחסום, דרך הכביש המהיר בערך ב15:00, גילינו תורים משני הכיוונים. החיילים בדקו את הנהגים שנסעו לירושלים בזריזות ואת אלו שנסעו לרמאללה לא בדקו כלל.
אחרי שעברנו את הכיכר, חנינו במגרש החניה הגדול.
באולם ההמתנה, ישבו מספר גברים על ספסלים ושוחחו. הנחנו שמדובר בנהגי מוניות המחכים ללקוחות.
כל כמה זמן, קבוצה של אנשים הגיעה מהצד הירושלמי, עברה דרך המעבר והקרוסלות מברזל, לכיוון ירושלים. 3 עמדות ועמדת DCO היו פתוחות. האנשים שהמתינו דחפו ונבדקו.
עזבנו דרך המחסום, לכיוון ירושלים. רכבים המתינו בשני תורים, בהמתן וסע. מה שלא ציפינו שיקרה, קרה: החייל הבודק, דרש לראות את ת"ז שלנו. ( היה ברשותי גם דרכון אירופאי אבל לא הצגתי אותו מתוך הנחה שזה רק יסבך את הענינים יותר). אז הצגתי את התג שלי וניסיתי להסביר מה זה מחסום ווטש ושאביטל הינה הנהגת שלי. אך הם לא היו מעונינים בזהויות שלנו, אלא בשעון החרום של יד שרה, שאני עונדת רב הזמן כשעון. הם רצו לראות ולהבין איך הוא פועל. (אני לא אענוד אותו יותר במשמרות של מחסום ווטש). אך החיילים היו מאוד ערנים. בסוף נתנו לנו לעבור.
אביטל הורידה אותי ליד המכולת, שבשכונתי תלפיות. הערבי שעובד במכולת, בה כולם מכירים אותי, ראה את התג שלי בפעם הראשונה (שכחתי להסיר אותו). הוא התענין מאוד כששמע שהגענו מקלנדיה. הוא סיפר שהוא מקלנדיה, ועומד במחסום כל יום ב06:00 בבוקר בכל יום עבודה. וכל בוקר, המחסום עמוס וצפוף.
(שאלתי אותו פעם איפה הוא גר. הוא ענה בקצרה "ירושלים", והרגשתי שאינו רוצה לדבר איתי על מצבו.)

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שיחה בצל החומה
      Tamar Fleishman
      Jul-21-2026
      קלנדיה. שיחה בצל החומה
לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו