קלנדיה, יום ג’ 6.9.11, בוקר
תורים ארוכים (של 200 איש, לפי אומדננו) מסתערים מחוץ לאזור ההמתנה המקורה וקהל רב (של 30-40 איש, אישה, וילד) מצטופף ליד השער ההומניטארי כשאנו מגיעות בשעה 6:15. עמית מוכר מתוכנית ה- אי א פי פי איי של מועצת הכנסיות העולמית שהיה במקום מאז השעה 5:00 מספר לנו (ואין לנו סיבה לא להאמין לו כי בעבר ראינו אותה תופעה במו עינינו) שהחיילת בתוך "האקווריום" האחראית לפתוח את הקרוסלות ישנה שינה עמוקה לפני החלפת המשמרת בשעה 6:00. סיבה מספקת לתורים הארוכים עכשיו.
אנו מצלצלות גם לקו ההומניטארי וגם למת"ק לשאול על היעדר קצין מנהל ולכן על השער ההומניטארי הסגור, וכעבור דקות אחדות אחד מגיע. בערבית שוטפת הוא שואל כל גבר וילד על גילו לפני שהוא פותח את השער לקבוצה שהצטברה לידו. אחר-כך, ככלל, השער נפתח כל פעם ש- 7-10 אנשים מגיעים אליו.
בניגוד לשיפור המצב בשער ההומניטארי, שלוש הקרוסלות נפתחות לעתים יותר רחוקות. ועל אף שכל חמש תחנות הבדיקה פועלות, התורים הארוכים המובילים לקרוסלות נמשכים עד אחרי השעה 7:00 (צילומים מצורפים). איש שעמד בסוף אחד התורים בשעה 6:30 סיפר לנו בשיחת טלפון שהתקיימה יותר מאוחר בבוקר שלקח לו 55 דקות לעבור את המחסום. כאשר אנו עוזבות ב- 7:15, שלושת המעברים הצרים עדין מלאי אנשים.
ממה שראינו (ונאמר לנו) כשהגענו, חוסר פיקוח על עבודת הצוות במחסום – לפחות על החייל (או חיילת) האחראי לפתוח את הקרוסלות – לפני שקצין מנהל מגיע מתי שהוא אחרי השעה 6:00 (ולפעמים רק אחרי צלצול מאתנו למת"ק להתלונן על המצב במחסום), ממשיך להיות מקור הבעיה האקוטית ביותר בבקרים. הערנו על כל מספר פעמים, ללא הועיל. האם לאף אחד לא אכפת?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-