קלנדיה, יום ד’ 18.3.09, אחה”צ
16.15 האנשים הקבועים יושבים בחדר ההמתנה ומנהלים חיים חברתיים. אלו הם פועלים תושבים אזורים שונים בגדה שנאלצים ללון באזור רמאללה.
פגשנו אישה צעירה , אם לתינוק העובדת ברמללה ומתגוררת בירושלים. בידה כרטיס מגנטי ואת תעודת הזהות היא שכחה בבית. מיהרה הביתה להיניק את התינוק, ביקשה מהחייל שיבדוק את תוקפה של תעודת הזהות שלה במחשב, החייל סירב.
אין כל סימן בכלובים הקדמיים איזה כלוב פתוח ואיזה לא. אנשים נתקעים במרווח הצר, צריכים לעשות אחורה פנה ולנסות מזלם בכלוב אחר. אמרו לנו: "אנחנו כמו עכברים רצים מפה לשם ומשם לפה, אנחנו לא עכברים, אנחנו בני אדם".
16.35 כיכר הרכבים הצפונית: נהגי האוטובוסים סיפרו שמאז יום חמישי, הוחל במדיניות חדשה. דהיינו, מורידים את כל הנוסעים מן האוטובוס כולל זקנים, נכים, נשים הרות, תינוקות וכדו', לבידוק. הם סבורים שמדובר בענישה קולקטיבית בגלל הפיגוע בבקעה. שמונה מיניבוסים תקועים בפקק בכיכר והנוסעים תקועים בתורים בכלובים.
17.00 תור מכוניות צפוף לכיוון צפון וכמוהו גם בכיוון הנגדי. החיילים מטיילים להם לרוחב הכביש כאילו שבת היום. מעכבים מכונית אך לא מעבירים אותה הצידה, המכונית חוסמת את המעבר ומעכבת את כולם.
16.50 אמבולנס עם חולה משכם. חולה סרטן מובא לטיפולים בבי"ח אוגוסטה ויקטוריה, אשתו מלווה אותו. חוששים שמא לא יתירו לאשתו לעבור והוא לא מוכן להתאשפז בלי אשתו. בשעה 17.15 מאפשרים לאמבולנס להתקרב לעמדת הבידוק ושם הוא מוסיף להמתין לאמבולנס שיגיע מן הצד הדרומי. אנחנו אומרות לחייל, "האמבולנס כבר מחכה חצי שעה", החייל אומר לנו שעדיין מחכים לתיאום עם המת"ק.
קור מקפיא אנחנו מצטנפות במעילים ובצעיפים שלנו, החולה מורד ברחבת המכוניות, שמים עליו שמיכות ודובונים כדי להעבירו לאמבולנס השני. אנחנו נמלטות מן הקור אל המכונית המחוממת.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-