קלנדיה, יום ד’ 21.9.11, אחה”צ
16:00 ככר דרומית. המיניבוסים הועברו לכביש המוביל ל-443. מגרש החנייה של האוטובוסים הפך למתחם של כל רכבי הצבא למינהם. בולדוזר, טנדר אחזקה של מכשול קו התפר, מכוניות משטרה ורכבים צבאיים שונים. וגם שני סוסים יפים קשורים. ברקע קולות ירי,צופרי אזעקה וקולות רמקול ממגדל השמירה. כל זה לעומת מיעוט הולכי הרגל והרכבים.
סככת ההמתנה ריקה,למעט מוכר הממתקים שלא מוותר על אף יום. שרוול 2 פתוח. נהגי המוניות המובטלים מעבירים את זמנם במשחקי ילדים.
16:30 חילופי משמרות בין החיילים המוצבים בכניסה למחנה הפליטים, כולם חמושים במסיכות ואמצעי ירי והגנה של גז מדמיע. מרחוק מכולת אשפה מעלה עשן. ניידת של ערוץ 2 ועוד צלמים ממוגנים מסתובבים בשטח.
תחושה מוזרה,לעומת הדיווחים על אלימות ששמענו. החיילים הולכים ושבים בנינוחות, האנשים מגיעים למחסום מכוון רמאללה גם לא נראים מוטרדים. בעיקר כולם רוצים לדבר ולשתף. רופא שעובד בקופת חולים לאומית,מדגיש את הרצון לשלום. אדם אחר, בעל מינימרקט אוטודידקט קרא את עמירה הס, גדעון לוי ועוד… "יש לכם פרטנר,אבל אתם מפחדים. זה הבית שלנו ואנחנו רוצים שקט." מסתכל על החומה: "אין לנו אוויר". ועוד בחור צעיר, כמעט נער "לא תהיה אינתיפאדה".
הכל בטונים רגועים,לא מתלהמים,בייאוש שקט.
17:20 המעבר לתעודות כחולות ומסלול המינבוסים לכוון דרום סגורים. בסככה הכלוב מלא ורק שרוול אחד פתוח. כך שמעט האנשים שבכל זאת רצו לעבור ואנחנו בתוכם נאלצו לבזבז 30-35 דקות כך סתם, שהרי הזמן הפלסטיני אין לו משמעות וערך.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-