קלנדיה, יום ד’ 27.1.10, אחה”צ
15.15 ראינו, בכניסה לפני המחסום במסלול המכוניות לכיוון צפון, ביתן חדש עליו כתוב: "משטרה Police ".חיילי מג"ב העמידו במקום ג'יפ שהצר את הכביש. בודקים אישורים שונים, מסמכים של מכוניות וכדו'. עקב כך נוצרים מיד תורים ארוכים בכביש א-ראם ובכביש מ-443. נוצרים פקקים עצומים גם לכיוון ירושלים.
מעבר הולכי הרגל לכיוון ירושלים:
מן השלט של המינהל הקהילתי: שירות התעסוקה פתוח רק יום אחד בחודש לשעות ספורות.
מעבר מכוניות לכיוון דרום: אמבולנס של הסהר האדום מגיע לקחת חולה לשכם. עומד במסלול המכוניות הרגיל מחכה עשר דקות. אין לו זכות קדימה. מעבירים באלונקה, בקור, את החולה מאמבולנס לאמבולנס, ארבעה אנשי ביטחון עם רובים שלופים משגיחים על ההעברה, חייל קורא את המסמך הרפואי.
16.20 שני שרוולים פתוחים, עומדים כ-80 איש. סטודנט מביר-זית סיפר שהוא מעוכב שעות בתורים, חייל שם את רגליו על השולחן ודיבר איתו דרך הרגליים. "בירדן אני מקבל קצת כבוד אבל כאן זה הבית שלי". פעם הוא נלקח לחדר הפנימי ושאלו אותו: "האם אתה רוצה לעבוד איתנו? אתה מכיר מישהו מהחמאס?".
זמן המעבר 20 דקות. מסלול 2 נסגר. כששאלנו מדוע, אמרו לנו פלסטינים שהחיילת בודקת את החשמל, דהיינו את מכונת הצפצופים. ואכן, הפלא ופלא, שמענו צפצוף מן המכונה המגנומטרית למרות שאיש לא עבר.
חמש סטודנטיות מביר-זית עברו עם תעודה כחולה והמכונה צפצפה, הורידו את הבגדים ונשארו עם בגדים קלים למרות הקור (אם יש צורך להתפשט מפאת החשש הביטחוני, מן הראוי לחמם את המקום). היו מי שכבר הורידו את החגורה מראש ואף את הנעליים, והמכונה צפצפה בכל זאת. הבנות אמרו we laugh it off, אם לא נצחק זה יפגע בנו. הבנות חושבות שהחיילות מפעילות את הצפצוף.
אנחנו, לעומת זאת, עברנו עם הרבה מתכות עלינו, כמו בני ישראל בים סוף, ולא היה שום צפצוף. פלא טכנולוגי, האם המכונה מזהה יהודיות לפי הריח?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-11-2026קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
-