קלנדיה, יום ד’ 31.8.11, אחה”צ
15:00במגרש החניה הדרומי.
המחסום עמוס באנשים ובמכוניות.האנשים לבושים בחגיגיות. ישנם הרבה ילדים.
במחסום המכוניות יש היות כלב המועסק בבדיקה. מאבטח סיפר לנו שלנבדקים יש "אפשרות"
לסרב להכנסת הכלב למכונית, אבל אז תארך הבדיקה הרבה יותר זמן ולכן הנבדקים נוטים להסכים לבדיקה ע"י הכלב.
מסלול המיניבוסים לירושלים עדין סגור. כל המיניבוסים עוברים במסלול הכללי. בתור המכוניות לי-ם ממתינות רוב הזמן כ- 25 מכוניות.לפי הוראת הרמקול מוכנסות כ-5 מכוניות בכל פעם.
שער א-ראם נפתח לסירוגין, כדי להקל על עומס התנועה לכיוון צפון.לא ראינו בדיקה של המכוניות הנכנסות לרמאללה.
במחסום הולכי הרגל : קטסטרופה !
המעבר בכלוב מידי. 4 שרוולים פתוחים ולפני כל קרוסלה ממתינים לפחות 40 בני אדם.
בשעה 16:12 התפצלנו לשרוולים שונים.
שרוול 1:מאד צפוף,הרבה מאד ילדים קטנים, 2 נשים הרות עוברות לראש התור, אחת בקושי עומדת על רגליה. המעבר איטי ביותר.חיכינו 33 דקות בחום ובצפיפות יחד עם המבקשים לחגוג את סוף הצום.
שרוול 4:מ 16:12 עד 16:40 לא עבר איש בשרוול.בשעה 16:45 הודיע הרמקול ששרוול 4 סגור.איבון עברה לשרוול 1, וחיכתה שם כמונו.כאשר התלוננה בטלפון למתק, נאמר לה" שהכל פועל כרגיל." כן. כרגיל. בלי להתחשב בכלל בבני האדם המצופפים בתור של בהמות.
את איבון והאורחת פגשנו בחוץ ב 17:20. לקח להן שעה ושמונה דקות לעבור כאשר כבר חיקו בתוך השרוול.
במשך מחצית השעה שחיכינו לאיבון ולאורחת חפשנו לשווא מקום לשבת. לפעמים גם פלסטינים צריכים לחכות מחוץ למחסום, ולמה להושיב אותם על האדמה?
בזמן שחיכינו הקשבנו לעוד וריאציות על הסיפורים המוכרים, התעודות הכחולות והירוקות המפצלות משפחות, הקושי בקבלת אישורי עבודה, הבירוקרטיה האכזרית והמתנכלת ויסורי ההתנהלות היום-יומיים.
ולסיום, נגש אלינו נער כבן 13, מחזיק ב 2 ידיו את 2 חלקי הטלפון הנייד שלו. הטלפון נמעך ונהרס במכונת השיקוף. למי יפנה????
לא מסובך מדי לראות שזה בדיוק שיקוף של כל המקום והמצב. רק צריך לפקוח עיניים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
