קלנדיה, יום ד’ 5.10.11, אחה”צ
בין סגר לסגר המחסום ממשיך לתפקד על תקן השפלה,זוהמה ורוע.
15:45- כל הכבישים לכוון צפון עמוסים וסתומים במסלול הימני הרכבים על המדרכות.הפועלים החוזרים ממהרים לעבור. גלים, גלים של גברים הממהרים לביתם אחרי יום שודאי התחיל מוקדם מאד.
כרגיל,רק שני שרוולים פתוחים,בכל אחד כ-20-25 ממתינים.מדווחים לנו שהמצב הזה נמשך כבר שעתיים.מתלוננים "הילדים יוצאים מביה"ס ב-2:00 ומגיעים מאוחר הביתה."
בככר הצפונית תנועה איטית ופקוקה. הסככה מטונפת,מסריחה משתן ורק ריח הגויאבות בדוכן שבכניסה והפירות היפים מרעננים טיפה. מרחוק המעבר לתעודות הכחולות נראה מאד עמוס,שם הרי מעבירים אחד,אחד.
16:15- עדיין רק שני שרוולים פתוחים ובכל אחד מהם לפחות 30 אנשים. לא מעכבים בכלוב,אבל עדיין היום ההמתנה ארוכה. רותי עברה בשרוול 2 40 דקות מרגע הכניסה ועד היציאה. האנשים עומדים בייאוש שקט,אין דחיפות,אין דבורים רק ילד קטנטן מאבד את הסבלנות. חנה בשרוול 4. המעבר לקח 30 דקות. חבורת צעירים עדיין מנסה להתבדר מנסים להעמיד פני עיוור והמוביל שלו.
16:40 – החיילת סגרה את השרוול, חנה מעירה לה בטון חריף (צועקת)היא טוענות שההוראה "מלמעלה". אחרי כמה רגעים כשהתור בחלקו עבר למקום אחר,שוב מעבירים אבל לא מוותרים על כללי הטקס,אדם נשוא פנים בהופעתו נאלץ לחלוץ נעליים,מושפל ומתרגז.
האוירה והמפגש עם העוברים משדרים מרירות שקטה,קצת "בוז" למעט שאנחנו עושות, והרבה יאוש. הסטודנטים מסבירים לי שלא כדאי להתרגז,זה הרי בכל מקרה לא מועיל,לא פה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-