חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום השישי הראשון לחודש הרמדאן

צופות ומדווחות: רותי ברקאי, ויוי צורי ותמר פליישמן.
02/06/2017
| בוקר

 

Qalandiya 02.06.17 Tamar Fleishman.jpg

 

יום שישי הראשון לחודש הרמדאן עם הרבה יותר.

הרבה יותר פלסטינים מבשנים קודמות, הרבה יותר חמושים מבשנים קודמות, הרבה יותר הקפדה מבשנים קודמות והרבה יותר אלימות מבשנים קודמות

 

Qalandiya - men line  02.06.17 Tamar Fleishman.jpgQalandiya - women line  02.06.17 Tamar Fleishman_0.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואם אפשר לנעוץ עוד אצבע בעין, למה בעצם לא? – אחרת איך אפשר להסביר את צביעת פסי הכחול-לבן על החומה הפנימית ועל חסימות המגן?

ולמי שתהתה במה טעונים הרובים שקניהם בכינון ישיר אל ראשי בני האדם, השאלה נשאלה והתשובה ניתנה: “בכדורים חיים“.  כדורים חיים נוטלי חיים.

Qalandiya - blue and white   02.06.17 Tamar Fleishman.jpgQalandiya - blue & white   02.06.17 Tamar Fleishman.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מכל שהיה ושקרה ושנצפה אפשר לציין לטובה רק עובדה אחת: שלא כבשנים הקודמות לא הייתה מראית העין של הכביכול נימוס, הכביכול אדיבות, הכביכול הומניטריות ולא שלטי ענק עם ברכות בשפה אורווליאנית.

העצבים והעצבנות וגסות הרוח של אלו שאומרים “זאת העבודה שלי” היו בלי מסיכות ובלי מיסוכים.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
      Tamar Fleishman
      May-31-2026
      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
לתרומה