חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ו’ 28.10.11, בוקר

צופות ומדווחות: אורית דקל, עפרה טנא (מדווחת)
28/10/2011
| בוקר

יום שישי קשה, תורים ארוכים, זקנים, זקנות, חולים וחולות נדחקים בין הסורגים, "תור הומניטרי" סגור.

למה אין בימי שישי מישהו בתור ההומניטרי?

8:40 שלא כבימי שישי מצויים, מצאנו בסככה  3 תורים ארוכים של אנשים המחכים זמן ארוך, שעה וחצי כך נאמר לנו (עוד לפני שמגיעים לקרוסלות). 3 עמדות פתוחות. בתור בין הברזלים הצרים  דחוק זקן, כפוף, שעון על מקלו, חלש, חולה. הוא פונה אלינו בכעס ועלבון. בוכה. בדבוקה הבאה של סיבוב הקרוסלה הוא נכלא בתוכה. נתלה על הסורגים. מחזה קורע לב.

לאורך כל המשמרת הגיעו זקנים וחולים, הנאלצים לעמוד זמן ארוך בתור. האנשים שבתור מאפשרים להם להיכנס לראש התור, ומוכר הקפה מציע להם את הכיסא שלו. חלקם באים עם כיסאות מתקפלים, בעלי ניסיון.  

התור מתארך. גם מעבר לקרוסלות צפיפות גדולה. אנשים רצים מתור לתור, מקווים למצוא את "התור הנכון", התמרמרות, קללות, כעס.

גבר מבוגר הגיע עם אשתו החולה. הוא מושיב אותה על הספסל, בעודו עומד בראש התור. היא נראית רע מאד.

מצלצלות למוקד, מבקשות שיפתחו את המסלול ההומניטרי. מבטיחים לנו לברר אם זה אפשרי (?), אחרי עוד טלפונים למת"ק אנו מזהות מאחורי הסורגים, באזור שמעבר לגדרות, קצין וחייל. הם מסתובבים כה וכה ובסוף גם מגיעים לגדר. מאפשרים לכמה מהחולים והזקנים לעבור. אחרי 10 דקות שוב ננעלת דלת הקסמים. "שילכו לתור, אנחנו לא יכולים לעמוד כאן לטפל באנשים. רק בחולים". אבל איך אפשר לטפל "רק" בחולים אם אין מי שיעמוד בשער ההומנטירי ויענה לחולים? אנחנו צועקות וקוראות לקצין המוקד שנעלם שישוב, כי הזקוקים לעזרתו לא נעלמו. ולא להאמין – החיילת שבכלוב יוצאת, ומבטיחה לברר אם הוא יכול לחזור.

 10:00 בן מבוגר ואביו הזקן בדרך לבית החולים. האב לא יכול לעמוד, ומתיישב על הרצפה. הבן מקווה שהשער ההומניטרי יפתח, שוב טלפונים למת"ק, בנתיים הבן חסר העונים (אל מול הגדרות) חושב שכנראה עדיף לעבור דרך התור הרגיל. הזקן בקושי רב קם על רגליו, מתנהל לעבר התור, אבל הצפיפות הגדולה מחזירה אותם לחכות לאיש המת"ק – בתקווה שהטלפונים שלנו יעזרו. הזקן שוב קורס על רצפת הבטון. אנשי המת"ק מפציעים.

10:10 הקצין מסביר לנו שהיום הגיעו הרבה אנשים מהרגיל והוא מסכים לאפשר (רק) לנשים לעבור דרך השער שלו. הן אמנם מקצרות את העמידה בתור אבל נתקעות מעבר לקרוסלות שם התורים ארוכים והצפיפות גוברת.

גבר מבוגר וכעוס אומר לנו: בשנה הבאה אצא לפנסיה, אסע לאוסטרליה שם אקח מכונית ואסע שעות על גבי שעות בלי שאף אחד יעצור אותי וידרוש לראות את תעודת הזהות שלי.  כאן החיים משפילים וקשים ואין פלא  שיש הרבה כעס ושנאה ושאנשים רוצים להרוג את כל היהודים בכל מקום.  

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
      Tamar Fleishman
      Apr-12-2026
      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
לתרומה