קלנדיה, יום ו’ 28.8.09, בוקר
|
שישי ראשון של רמדאן כיבוש הוא כיבוש. הדוחק פחת השנה , אלפי אנשים הצליחו לעבור ,הכללים היו ברורים יותר, אך לעמוד מול חומה של כוחות משטרה, צבא ומשמר הגבול ,לחשוב שזו היא הליכה לתפילה רוחנית ומשמעותית בחיי מאמין מוסלמי , מעורר רוגז ועצוב לצפייה . פגשנו גברים בגיל 48 שלא קיבלו אישור מעבר לתפילה וכמו כן נשים בגיל 42 , ילדה בת 15 עם צילום תעודת לידה, ופגשנו אזרחים מצריים , בעלי ויזה בתוקף שהבודק העדיף להתעלם ולשלוח חזרה ( כמה מאלה עברו לאחר מכן, כי היו קצינים בשטח שהיה אפשר לפנות אליהם). אלה שלא אושר מעברם סולקו פעמים רבות בגסות, באגרסיביות ובחוסר כבוד מוחלט . אמנם הכללים והפרוצדורות יעילים יותר השנה, אך בלט היחס הבלתי משתנה לאנשים. הם מצטיירים בעיני החיילים, השוטרים והממסד כילדים שאינם נשמעים להוראות ומתעקשים להכנס , כהמון של טרוריסטים פוטנציאלים שעליהם לעבור בדיקות משפילות בכל פעם מחדש, ולא כקהל של מאמינים, אנשים כמונו . הפן הנוסף ב'מחזה' של יום שישי הראשון של רמדאן הוא כושר העמידה של הפלסטינים . למרות החיים תחת הכיבוש , הם לא מאבדים את אמונתם ורצונם להתפלל, הם עושים כך עם שמחה בלב. יש ששמחת החג אצלם מהולה בכעס רב ויש ששמחת החג ואהבת המשפחה דוחקים את הכעס והכאב בתקופה זו של הצום . דברנו עם אישה צעירה, סטודנטית למשפטים מכפר עקב. היא ספרה לנו כמה קשה לעבור את הבידוקים, פגשנו אנשים שסיפרו לנו עד כמה הם אוהבים את החג ואת תחושת הטהרה וההרגשה המיוחדת המלווה את חודש הרמדאן. |
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-