חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה - יום שישי הרביעי לחודש הרמדאן

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
08/06/2018
| בוקר

Photo: תמר פליישמן

כשהכל מאורגן ומסודר ונשלט במהודק לשביעות רצונם המלאה והמתרברבת של השולטים,

הנשלטים מה עליהם?

מה עם שביעות רצונם ושאיפתם של הפלסטינים להגיע בימי שישי לחודש הרמדאן לתפילה באל-אקצה?

האמת, שכמה שפחות יותר סדר במקום הזה, יהיו יותר סדקים בחומת ההוראות המבוצרת, יותר קרעים ברשתות הדייגים שצדות בני אדם שלא בקריטריונים והרבה יותר סיכוי לרבים יותר להגשים את המשאלה שלשמה יצאו מהבית.

היו גם כמה אירועים שעלולים היו לפגום בקרוי “הסדר הציבורי”, אבל השולטים השתלטו עליהם בנחישות ובאלימות.

שלושה שבחרתי לספר אודותם:

  • על אדם שהוכה ועוכב למשך שעה במקום חבוי מהעין הציבורית, אדם שעוונו היה שכשראה שמגרשים אב ובנו והבחין (כך לעדותו) בדמעות שזלגו על לחיי הילד, אפילו שידע מה עלול לקרות למי ש”מתחצף לחייל” לא הבליג וצעק את דעתו.

החזקנו אותו, בדקנו את התעודה, כשהסתבר שהוא תקין – הוא שוחרר (לעדותו של שוטר מג”ב).

כן, כשלאיש הוחזרה התעודה הוא שוחרר, כלומר- סולק מהמקום. לתפילה באל-אקצה ברמדאן הזה כבר לא יגיע.

  • על קבוצת בחורים שבאה לכניסה בה נבדקים הגברים בשעה 9.00, היו שם אולי 50 בחורים (לעדותה של נציגת האקומנים), אמרו להם להסתלק אבל הם לא עזבו, רצו להגיע לתפילה, החיילים דחפו אותם בכוח והם לא עזבו. התעקשו. אז ירו לעברם החיילים רימוני הלם. נכון שהירי לא ביטל את רצונם להגיע לאל-אקצה אבל גרם להם להתפזר ולעזוב את המקום.
  • על אישה לא צעירה שארבע שוטרות מג”ב גררו אותה מהמתחם הפנימי לעבר פתח היציאה. האישה שסירבה לצאת צעקה ובטשה ברגליה מנסה לעגן את גופה בקרקע. אבל הן, המושכות, שהיו רבות וחזקות ממנה, הרימו אותה, שתיים בידיים, שתיים ברגלים, הניפו באוויר את הגוף המתעוות והשליכו אותו, אותה, אל מחוץ לחסימת המתכת.

בקישור מה שצילם פלסטיני שעמד לידי:

https://twitter.com/i/status/1005079495349587969 

מישהו שפגשתי בשטח הסטרילי שעה וחצי קודם לאירוע, מישהו על אזרחי, מישהו שמהמעט שסיפר על עצמו הסקתי שהוא מכוחות הביטחון, סיפר שהאישה שסובלת ממחלת נפש התפרעה ברחבת אל-אקצה, הורחקה מהעיר העתיקה דרך שער שכם כשהיא ממשיכה להתפרע, משם הוסעה לקלנדיה והוחזרה לכאן, לגדה. עכשיו, הוסיף, מחכים שאבא שלה יבוא וייקח אותה.

בדיעבד ההסבר, הסיפור, מוזר בלשון המעטה.

נכון שאני לא מומחית לבריאות הנפש וכנראה גם איש מהמעורבים בהרחקת האישה ומעצרה אינו כזה, אבל יש לי תמונת סטילס מקרוב של האישה כשהיא עומדת חסרת אונים, הבטתי ארוכות בפניה ובעיניה ולא ראיתי כל אות וסימן למחלה הנ”ל. זאת ועוד, אחרי דקות ספורות בשקט בשקט חזרה האישה ונכנסה למתחם דרך הנתיב שמיועד לנשים, שם זיהו אותה כמי ש”התפרעה” וכלאו אותה בתא מבוטן.

Photo: תמר פליישמן
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שיחה בצל החומה
      Tamar Fleishman
      Jul-21-2026
      קלנדיה. שיחה בצל החומה
לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה