חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום שישי השלישי לחודש הרמדאן

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
01/06/2018
| בוקר

חמושים במחסוםPhoto: תמר פליישמן

הרבה חמושים היו במחסום וסביבו.

 היו למטה והיו בצד, היו לפנים והיו מאחור, אבל הכי נורא היה לראות את אלו שלמעלה, שקני הרובים שלהם היו מכוונים לראשיהן של אלפי הנשים שלמטה בדרך לאל-אקצה.

כבכל יום שישי שלישי לחודש הרמדאן גם בפעם הזאת המוני אדם נהרו אל המחסום.

הם עשו את הדרך ברכבים פרטיים וציבוריים, בנסיעה ובהליכה, תינוקות על כתף, ילדים אחוזים בידיהם חזק  פן ינתקו ויאבדו בהמון.

תנועת אדם מילאה את דרכי העפר, את הכבישים ואת תלוליות האבנים הקוצניות,

בדרך עפרPhoto: תמר פליישמן

כי אולי זו ההזדמנות האחרונה השנה להגיע לתפילה באל-אקצה. נכון שצפוי עוד יום שישי אחד לחודש הרמדאן, אבל המציאות לימדה את הפלסטינים שלעולם לא ידע האדם מה צופה לו העתיד ואילו גזרות חדשות מתגלגלות במוחם של השולטים שעלולות להיות להם לאבן נגף במילוי משאלתם.

בכניסה ובתוך המעגל הפנימי, בשטח הסטרילי התחום, היו מספר נקודות סלקציה קפדניות שיצרו צווארי בקבוק.

לקריאת ארבעים שחררו את דבוקת האדם הקודמת, פתחו את ברז הזרם, ספרו ארבעים, הקפיאו את המצב וחיכו שהקודמים יגמרו להיבדק בבדיקה החוזרת ושוב וחוזר חלילה.

כשהיה נתפס מי שלא עומד בקריטריונים, אבל בדיוק בדיוק בקריטריונים, אפילו לא קרוב לקריטריונים, רק בדיוק, נגזר דינו – החוצה. כך קרה לאב שבא עם שני ילדיו, האחד “תקין” (הגדרה בשימוש המשטרה) והאחר “לא תקין”, ילד בן 12 וקצת. לפקודה מגבוה משכה שוטרת מג”ב ביד הלא תקין , ידו שלו משכה ביד אחיו התקין והאב שהיה לו אישור לעבור לתפילה,מה שאומר שגם הוא תקין, יצא עם ילדיו.

לא עומד בקריטריוניםPhoto: תמר פליישמן

גם השבוע אי אפשר היה שלא להבחין בשוטרים הפלסטינים ובקבוצת VIP פלסטינית מלווה בבכירים ישראלים שסיירו יחדיו לתפארת שיתוף הפעולה הביטחוני.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה