קלנדיה - כביש השיקוע מתקדם בקצב מפליא
שבנו למשמרת בוקר בקלנדיה. אנחנו ממשיכות לחנות בצד הפלסטיני, כי בשל העבודות בצד הישראלי אין מקום לחנות שם. הגענו בסביבות רבע לשש. פגשנו את ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה, עומד עם נכדו ליד הכניסה למתחם המחסום. הוא שמח לקראתנו וגם דרש בשלומה של נתניה. הקיוסק כבר פתוח, וגם דוכן המזון פעיל במרץ ומטגנים שם על הבוקר. אבל עדיין מוכרים גם שקיות עם ירקות טריים למעוניינים, סלטים ועוד. בתוך מתחם המחסום התמקם הפעם גם מוכר עוגות ארוזות. קרוב יותר לכניסה למחסום עצמו יש ארגזים שמעידים על כך שבשעות מאוחרות יותר מתקיים כאן מסחר בפירות וירקות.
במחסום עצמו הכל התנהל על מי מנוחות. לא הצטברו תורים. אנשים הגיעו כל הזמן משני הכיוונים ונכנסו ללא עיכובים מיוחדים. מכיוון קלנדיה הגיעו לא מעט אנשים. הבטנו לשם וראינו שפשוט פרקו את כל החלק העליון של גדר הסורגים הכחולה בחלק הסמוך לשער הסגור. כזכור בעבר פרקו את החלק התחתון והיו משתחלים מתחת לגדר העליונה. הצבא חסם את החלק הפתוח, אז כיפפו את הסורגים ועברו ביניהם או טיפסו מלמעלה. עכשיו פשוט הורידו את כל הגדר העליונה. מי הוריד, הצבא או הפלסטינים אין לדעת. עדיין איננו מצליחות להבין מדוע סגרו את השער שיש כאן והיה פתוח בעבר. דרך הגדר שאיננה רואים בבירור את הרוכל שמוכר קפה, ממתקים וסידקית לנהגים שעומדים בפקק בדרך למחסום הרכב. הוא ממקם את הסחורה על הבטונדות המפרידות בין שני המסלולים בכביש. מלמעלה במגדל משקיף חייל שמשרבב את קנה הרובה מבעד לחלון הקטן.
בסביבות 6:45, אחרי שראינו שהכל רגוע, עברתי לבד את המחסום. בפנים היו פתוחות 4 מתוך 6 עמדות לבידוק חפצים. התורים לפניהן היו קצרים והתקדמו במהירות. תוך כמה דקות הייתי בצד הישראלי. שם עליתי על גשר הולכי הרגל כדי לבחון את מצב העבודות. רואים את היציאה מהשיקוע ההולך ונבנה. בצד מערב, בקצה חניון האוטובוסים יש מנוף בפעולה. מה בונים שם עכשיו?
חזרתי לצד הפלסטיני של המחסום, חברתי בחזרה לחנה והלכנו לכיוון הרכב. בקצה המזרחי של מתחם המחסום הוקמה חומה שמסתירה את העבודות על השיקוע בצד הזה.
נכנסנו לרכב והחלנו בנסיעה לירושלים דרך חיזמה. כבר בקטע שבין המחסום לחלק המערבי של א-רם ראינו שסוללים במקביל לכביש הקיים גם דרך חדשה. האם כאן יסעו מי שנוסעים לכיוון המחסום, כלומר מי שאינם יכולים להיכנס לשיקוע החדש, כלומר הפלסטינים? פנינו שמאלה בככר והגענו אל מקום שבו תהיה כנראה הכניסה לשיקוע. ירדנו וצילמנו, ואח”כ עלינו קצת למקום גבוה כדי לצלם מלמעלה את קטע הכביש החדש.
חזרנו לרכב כדי להמשיך בנסיעה לירושלים דרך חיזמה. על הכיכר בנין ציבורי גדול בבניה. שאלנו מישהו והוא אמר שזה יהיה אולם אירועים. על הבנין מתנוססת כתובת “הארמון העות’מאני”.
נסענו דרך א-רם לכיוון חיזמה. בדיוק כשהגענו למחסום ג’בע (שאינו מאוייש באופן קבוע) ירדו חיילים ממגדל התצפית אל הכביש. הקצינה הורתה לנו לעצור ולדומם מנוע. חשבנו שאולי ראו במצלמות שצילמנו את העבודות על השיקוע והכביש והנחו אותם לעצור אותנו. אך הסתבר שפשוט הם הקימו בדיוק חסימה. כשסיימו להתארגן סימנו לנו להמשיך לנסוע וגם המכוניות שאחרינו לא עוכבו. הדרך למעבר חיזמה היתה פתוחה וללא פקקים, לשמחתנו הרבה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-