קלנדיה - נראה שהבינוי יוצא לדרך
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בחוץ עדיין חשוך ובוקר קריר, אך יש כבר לא מעט אנשים. כשאנו מתקרבות אל המחסום בצד הישראלי אנו מבחינות שמעבר לאזור שגודר לא מזמן, היכן שפתחו 4 פתחים בקיר, הוקם קיר אבן.
בפנים תורים קצרים ו-5 עמדות הבידוק פתוחות. הקיוסק עבר לצד השני צמוד לקיר המחסום, ומנורה מאירה אותו ומסנוורת אותנו בתחילה. כשהתקרבנו נוכחנו לדעת שהקימו גדרות פח לבנות ותחמו מעבר להולכי רגל מהכביש, דרך החניה לשעבר, אל המחסום. הקיוסק נאלץ לעבור צד ולהתמקם בקצה המעבר הזה, אך מה לא עושים בשביל פרנסה. ממול ממשיך לפעול דוכן העוגות, ובכניסה לסככה נמצא כתמיד מוכר הבייגלה. כשהגענו היה שקוע בתפילה.
כשהגענו הבחנו מרחוק בחשיכה שמישהו מעד ונפל במעבר החדש שנוצר בין הגדרות הלבנות. חבריו סייעו לו לקום ובהמשך התברר שזהו דודו של מכרנו ח’. כשעלה השחר יצאנו החוצה ואז הבנו למה נפל האיש. מאחר ומדובר באזור ששימש חניה, השביל שיצרו כעת נקטע ע”י רצועות מדרכה ששימשו קודם לכן להפרדה בין שורות המכוניות החונות. כעת זהו מכשול באמצע הדרך שקשה להבחין בו בחשיכה.
בשלב מסויים הגיע צוות טלוויזיה, צלם וכתבת. הם צילמו את הכתבת על רקע התורים והיא מסרה דיווח כלשהו בערבית, אח”כ גם ראיינו כמה אנשים והצלם צילם את האנשים מתקדמים אל תוך המכלאות. הכתבת די הזדעזעה לשמוע מאיתנו שהיום נחשב יום טוב: אמנם יש תורים לא קצרים, אך הסדר נשמר וההתקדמות הינה בקצב סביר.
השעה 6 חלפה ולא בא אף אחד מהמת”ק וגם לא מאבטח או שוטר. אחרי כמה דקות הגיעו 2 חיילות, אחת מהן החליפה את זו שבאקווריום והשניה באה כמלווה, וליוותה את החיילת שהתחלפה. אנשים החלו להמתין ליד השער ההומניטרי, למרות שמצב התורים היה סביר. ב-6:15 לערך הופיע קצין מהמת”ק ועשה הכנות לפתיחת השער, אך לא פתח עדיין ואח”כ נעלם. אז הופיע מאבטח, הקצין חזר והם החלו לפתוח את השער.
יצאנו החוצה כדי לראות את החידושים. מעבר למעבר בין הגדרות הלבנות החדשות החניה החסומה נותרה שוממה, שם עוד לא התחיל בינוי.
הלכנו לכיוון הכיכר וגילינו שהיא הפכה לעיי חרבות. קודם לכן היתה מרוצפת וכעת הכל נהפך על פניו, כנראה לקראת בינוי מחדש. התנועה שוב אינה נוסעת סביב הכיכר כבעבר. כלי הרכב המגיעים מכיוון קלנדיה נוסעים בצד הימני של הכיכר כבעבר. למגיעים מכיוון א-רם הנסיעה סביב הכיכר חסומה ונוסעים מהצד השמאלי של הכיכר אל המחסום.
קנינו כוס תה וחזרנו אל הסככה. כעת יש גם שוטרת ומאבטח נוסף. כבעבר ראינו את הקצין מהמת”ק, הדובר ערבית, ניגש אל המכלאות ומשוחח עם האנשים הממתינים. את פתיחת השער ההומניטרי הוא הותיר בידי המאבטח.
בצד שמאל של התמונה הכניסה למכלאות, בצד ימין התורים ממשיכים אל מחוץ לסככה. קרוב לקצה התמונה מימין נראה מוכר הבייגלה, עומד בגבו למצלמה. בצד שמאל בקידמת התמונה רואים ברזלים אדומים, שרידים של ספסלים שהיו שם פעם. הקרטונים בקידמת התמונה במרכז משמשים את האנשים שניגשים להתפלל
בסביבות 7:25 התורים התקצרו והצטרפנו לאחד מהם. לקח לנו כ-25 דקות לעבור. בזמן שהמתנו לפני עמדות הבידוק ראינו שהשער ההומניטרי נסגר והקצין עזב. בעמדת הבידוק מכשיר השיקוף מקולקל ומוותרים על שירותיו. החיילות בעמדת הבידוק התפלאו למראנו: ‘את יהודיה? מה את עושה כאן?’ לא שמעו על מחסום וואטש, אך נתנו לעבור ללא עיכובים מיותרים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
