קלנדיה - סביבה מזוהמת, אשפה בכל מקום, מעט מאד תנועה.
הגענו לקלנדיה ב15:15. חנינו הפעם “בצד הישראלי” במגרש החניה הקטן ליד בית הקפה. הסביבה מזוהמת, אשפה בכל מקום. פילסנו דרכנו מבינות ערימות הזבל לעבר המפלצת – הגשר. רק מוח מעוות מעמיד גשר כזה במקום בו הוא עומד. טיפסנו במעלה המפלצת ונעמדנו להשקיף “על הנוף” ולהסביר לאורחינו היכן אנחנו ומה אנחנו רואים. למטה במעבר הרכבים התחוללה מהומה קטנה. כמה מאבטחים סביב מכונית שנעצרה. מתוך המכונית הגיח איש שנזקק לקביים. היות ועמדנו על הגשר לא יכולנו לברר במה דברים אמורים. חיש קל התגלינו ע”י המאבטחים – והופ הם כבר בדרכם אלינו. כנראה שמעשי הכיבוש הנאור בעולם לא כל כך נאורים, כי אחרת מה הפחד? החלטנו לוותר והמשכנו לעבר גן העדן הנכסף – מחסום קלנדיה!
התיישבנו על המדרגות לרגלי השלט המברך את הבאים למעבר קלנדיה – שראינו עשרות פעמים ובכל פעם מעורר חיוך עצוב. מי שבא לכאן צריך יותר מברכה של שלטון הכיבוש. מעט מאד תנועה. המוניות מחכות לנוסעים – שאינם. עוד אנחנו משוחחים הופיעו מנועי השב”כ והמשטרה. לאורחים היתה הזדמנות לשמוע ממקור ראשון איך נראים החיים תחת משטר ההתרים. זר לא יבין זאת!
עברנו את המחסום במהירות. ביציאה חיכינו לאחד האורחים שהתעכב על מנת לחזור ולהשחיל את החגורה למכנסיו. אחד המאבטחים ניגש לברר מה קורה. הראינו לא את התג שלנו ופניו החמיצו. את המחשבות שעברו במוחו ניתן היה לקרוא גם ללא מילים.
חזרנו אל המפלצת/גשר וממנה אל ערימות הזבל ולמכונית והביתה. עוד יום בקלנדיה!
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-31-2026קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
-