קלנדיה - פתיחת המחסום החדש
הבוקר לא הגענו למשמרת שחר רגילה, מסיבות בריאותיות. הסתבר שזה היה הבוקר האחרון שבו פעל המחסום הישן, ובסביבות 11 יפתחו את החלק החדש של המחסום. ליאורה ואני הגענו להחתים עותרים פוטנציאליים בקלנדיה והחלטנו להגיע רגלית כדי לצפות בפלא…
כבר בדרך אל המחסום ראינו קבוצת חיילים, עיתונאים וצלמים שהוזמנו לכבוד האירוע. הם עמדו בככר שלפני המחסום ואח”כ ליד גדר ההפרדה שם הסבירו החיילים על המתרחש.
נכנסו פנימה דרך המחסום הישן ומצאנו אותו נטוש וריק. בקיוסק שלידו עסקו מכרינו אימן, מוחמד ואחרים בהעברת הדברים לקיוסק חדש שהציבו בכניסה למחסום החדש. שלט מאיר עיניים מכריז על המחסום החדש ולצידו שלט המודיע על שעות הפתיחה של השירותים הניתנים שניתנים שם במת”ק, במשרדי הממשלה, בדואר.
העיתונאים כבר הגיעו גם הם לכאן, מקבלים הסברים ומצלמים.
הכניסה מרווחת ויפה, ובצד ימין יש ביתן שירותים. לא בדקנו אם הוא פתוח לקהל (במחסום הישן השירותים היו שירותי “בול-פגיעה” מצחינים, וגם אלה סגורים הרמטית כבר קרוב לשנה). החיילים שדיברנו איתם אח”כ אמרו שהשירותים יהיו פתוחים. נבדוק זאת בשבוע הבא.
כשניגשים להתחיל את המעבר במחסום החדש יש כמה כניסות. נכנסים לסלאלום קצר בין קירות מתכת לבנים מחוררים ואז מגיעים לקרוסלה הראשונה. מימין לכניסה לסלאלום יש דלת שניתן לפתוח כדי לעבור שלא דרך הקרוסלה. כשהיינו שם הגיע אדם בכסא גלגלים והשוטר פתח עבורו את הדלת הזו.
השלט מעל הכניסה אומר (בתרגום חופשי) “בבקשה לשמור על נקיון המעבר אשר הוקם למענכם ולרווחתכם ולהקלה על מתן השירות”. יש שלט כזה מעל כל כניסה.
אחרי שעוברים את הקרוסלה ממתינים בתור, שהיה קצר כעת, לפני קרוסלה נוספת ואחריה מגיעים למעבר דרך מגנומטר ומכונת שיקוף לחפצים. בין העמדות יש אקווריום מבוטן שבו יושבים החיילים שבודקים את השיקוף. ברכנו אותם שיתחדשו. היום כולם מחייכים ומרוצים, ונקווה שיישאר ככה. גם כאן יש ליד הקרוסלה דלת שניתן לעבור דרכה. חיילת העבירה משם את העיתונאים ואפשרה גם לנו לעבור, אך אנו רצינו לעבור את המסלול שעוברים הפלסטינים, לכן חיכינו עוד קצת לפני הקרוסלה. אחרי השיקוף יש קרוסלה נוספת ואחרי שעוברים אותה מגיעים אל ה”פלא” האמיתי. עמדות בידוק אלקטרוניות!
נאמר לנו שיש מעל 20 עמדות בידוק. כל פלסטיני שיש לו כרטיס מגנטי ואישור (תסריח) עובר דרך העמדות האלה. הוא מציג את הכרטיס המגנטי כמו שמציגים רב-קו בכניסה לרכבת, ואז יש מצלמה שמצלמת אותו וכך הוא מזוהה והמעבר נפתח באופן ממוחשב.
כל העיתונאים עמדו וחיכו עם מצלמותיהם עד שיגיע פלסטיני ויעבור דרך העמדה האלקטרונית…
מי שאין לו כרטיס מגנטי עובר דרך עמדת בידוק מאויישת.
לרגל הפתיחה הכל פתוח ומלא חיילים, שוטרים, עיתונאים וצלמים. אם הבנו נכון בימים כתיקונם יש חלוקה בין עמדות שמובילות לירושלים לבין עמדות שמובילות אל המת”ק והמשרדים השונים. אחרי המעבר בעמדה יש שלט הכוונה על הרצפה.
הלכנו שמאלה לראות איך זה נראה. יש כניסה לכיוון משרד הפנים והדואר. המת”ק נשאר כשהיה. מגיעים אליו דרך גשר. מן הסתם יש ודאי גם כאן גם דרך עוקפת.
היציאה לכיוון ירושלים עברה דרך המחסום הישן, בקטע שאחרי עמדות הבידוק, והגענו לקרוסלה האחרונה שהיינו עוברים גם בעבר (פתוחה כל הזמן). החיילים שיצאו איתנו החוצה התפלאו לשמוע מאיתנו שלמרות הברכות על החידושים, אנו סבורות שהכי טוב בלי מחסומים בכלל… נשים מוזרות שכמונו!
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-