קלנדיה-רופאי בתי החולים בגדה לא מתואמים עם המנהל האזרחי והחולים ומלוויהם סובלים.
כמו בסיפור חוזר, באותו המקום, עם אותן תשובות, אותה תוצאה ואותו שברון הלב.
רק אחרים השמות, ואחרות הן הפנים, וגם הלב כבר לא כשהיה. יש בו בלב שבר מצטבר.
למאר, ילדה חולה בת ארבע שוחררה לפני זמן לא רב מאשפוז בבי”ח בגדה.
למאר ואמא שלה נדיה, וסבתא שלה שאני לא יודעת מה שמה באו למת”ק שבמחסום כדי לקבל אישור להמשיך את הדרך חזרה הביתה לעזה.
רק שהרכב הייעודי, רכב ההסעות לחולים ומלוויהם יצא לפני חצי שעה, ומאחר ורופאי בתי החולים בגדה לא מתואמים עם המנהל האזרחי ולא ממש נשמעים לצבא ואולי גם לא יודעים את מה שאמרה החיילת מאחורי החלון הממוגן: כולם יודעים שצריך לבוא עד שלוש, וחזרה על המשפט: אין מה לעשות, תבואו מחר.
גם למאר ואמא שלה נדיה וסבתא שלה שאני לא יודעת את שמה לא ידעו את מה שהחיילת בטוחה שכולם יודעים.
באתי אני אל מול החלון ואמרתי לחיילת שיש מה לעשות, שאפשר לתת אישור כמו שנותנים ללא חולים, לסוחרים למשל שחוזרים לרצועה בכוחות עצמם,
- אבל אם היא תברח בדרך? אמרה החיילת.
- תביטי עליה, היא תברח? – את רצינית?
- אני פה בשבילם, אנחנו פה נותנים שירות לפלסטינים,
- מה שאתם שפה עושים, זה שאתם דופקים יותר את מי שהכי דפוקים.
- אם את באה לבנק ואומרים לך שהבנק סגור, את לא מתווכחת. סגור זה סגור.
כשנדיה אמא של למאר הקטנה הבינה שאבדו הסיכויים לשוב הביתה באותו היום ושצריך לחפש בגדה מקום ללון בו, ביקשה שירשו להן, עד לבוקר המחרת להשאיר איפשהו במתחם המחסום את החבילות והשקיות הרבות וסורבה.
(בתמונה חלק ממטענן)
- כמו שהבאתם את זה לפה – תקחו ותביאו מחר.
כשפנינו לאחור, ניגש אל החיילת איש צעיר, ביקש אישור להביא את אשתו לבי”ח במזרח ירושלים.
דקות אחדות אח”כ, כשסחבנו את הצרורות הכבדים מנשוא אל מחוץ לגדרות המחסום, פגשנו את האיש חפוי ראש: פתאום אני מנוע, סיפר.
אשתו של האיש כבר לא הגיעה במועד לבית החולים, בבוקר המחרת הוא ישוב ויחכה לפני הדלת שמאחוריה קפטן בעל שם בדוי.
יש לי אוסף הולך וגדל של צילומים דרך חורי הגדר הפתלתלה שמובילה למחסום המחודש.
תמונות מהפנים אל החוץ.
בכל פעם אני בוחרת באחר משלושת הנתיבים ומצלמת מה שמתגלה מבעד לעיגולים.
כוונתי את המצלמה לעבר מגדל השמירה ולפתע משום מקום הופיע חמוש.
- החמוש: אל תצלמי אותי,
- אני: למה?
- החמוש: אני אדם פרטי
- אני: אתה לא אדם פרטי, אתה משרת ציבור וזכותי לצלם אותך.
צלמתי.
- החמוש: אני אוסר עלייך להעלות את התמונה!
הנה היא.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-


