קלנדיה - תורים ארוכים. רק חלק מעמדות הבידוק פעיל
יותר גרוע מאשר בימי קדם
כמו שדיווחו חברותנו בדו”ח הקודם שלהן, המצב בקלנדיה עד כדי כך גרוע שהוא דומה לימים הכי גרועים שחווינו במחסום הישן. בנוסף הוא מהווה מצב חירום בריאותי לכל העובר בו בדרך לעבודה בבוקר. קשה לתאר לעצמנו מה בראש מנהלי המחסום שנתנו לתנאים בו לרדת לשפל המדרגה הזה.
כשהגענו בשעה 5:00 התורים היו קצרים והזרם פנימה משביע רצון. אבל כבר ב-5:30 הצטברו לפחות 50 איש בכל תור (עד הכניסה לסללומים). וככל שהזמן עבר, התורים התארכו יותר ויותר עד שב-6:15 הערכנו שהיו בין 150-200 אנשים בכל תור. למזל כולנו, מזג אוויר היה נעים למי שהגיע עם בגדי חורף. קשה לדמיין מה יהיה בימים גשומים כי אין מקום בקטע המקורה של הכניסה למחסום לכלול אפילו קרוב ל-450-600 איש ואישה.
באמצע המשמרת, בשעה 5:50, הלכנו לסוף התור של שניים משלושת התורים, בחרנו בבן אדם לבוש בצבא שקל לזהות, ועקבנו אחריו עד שנכנס לסללום (הקטע האחרון לפני הכניסה לבניין). בשני המקרים, לקח להם 22 דקות להתקדם מסוף התור לכניסה לסללום. לא ידענו אז כמה זמן יקח עד שיצאו מן המחסום, זאת אומרת, לעבור עוד שלוש קרוסלות והבידוק עצמו. כאשר אנו הצטרפנו לאחד התורים בשעה 7:30, בזמן שכבר יכולנו להיכנס מיד לתוך הסללום, לקח לנו 20 דקות של המתנה בתור להגיע אל ולעבור את הבידוק. מסכנה: בבוקר זה, לקח לבן אדם–נניח בממוצע–לפחות 42 דקות לעבור את מחסום קלנדיה. זה מזכיר את הימים הכי קשים של עלילות המחסום הישן, בלי יתרון כל הטכנולוגיה המתקדמת שהשקיעו כדי לשפר את חווית המעבר במחסום הזה.
זה לא רק מתסכל. ההמתנה הארוכה גם מהווה סכנה מהותית לבריאות. כי ככל שהתורים מתקדמים לקראת הסללומים, ובתוך כל סללום לקראת הקרוסלה הראשונה, ואז בתוך הבניין לקראת הקרוסלה השניה שמוביל לתוך אזור הבידוק, המרחק בין האנשים בתורים מתקצר בלחץ להגיע אל ולעבור כל קרוסלה לפני שהיא נסגרת וצריכים להמתין עוד. גם הדוחק מזכיר את המחסום הישן. אבל דווקא בזמן מגיפה, רצוי ליצור תנאים כדי להקל על האנשים העוברים את המחסום, וכאן עושים את ההפך.
כאשר אנו הגענו פנימה, הבנו מה שנראה כמקור הבעיה. רק חצי מן העמדות מכניסים אנשים לתוך אזור הבידוק היו מאוישות; רק שליש מן המכונות שבודקות את ההיתרים היו פעילות; ורק תחנה אחת (מתוך שלוש) לבדיקת וסריקת מסמכים אחרים הייתה מאוישת. כבר בדו”ח קודם חברותנו כתבו שמשיחה עם מאבטח למדו שסיבת תופעת התורים הארוכים וההמתנה הארוכה היא מחסור בחיילים כדי לאייש את המחסום כהוגן. דַּחִילַק! אם אין מספיק חיילים אפשר לפנות לחברה לשירותי ביטחון כדי לשכור עובדים להחליף אותם עד שהמחסור נפתר. המצב היום לא רגיל. אנשים צריכים להתפרנס וגם לשמור על הבריאות. והאבסורד הוא שכל מי שקורא עיתון או רואה טלויזיה יודע שבזמן שהאנשים האלה מחכים בוקר בוקר בתורים ארוכים ומעצבנים, אין ספור פלסטינים עוברים דרך פריצות בגדר ההפרדה כדי למצוא עבודה בישראל והצבא מעלים עין. לך תבין את הגיון המערכת.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-