קלנדיה
15:40: הקדמנו לקלנדיה היום ומצאנו מחסום כמעט ריק מאנשים עם 3 מסלולים פתוחים בלי תורים. התור היחידי היה במסלול למת"ק שם המתינו 6 אנשים והתלוננו שלא פותחים להם את השער. הבעייה היא שאותם החיילים היושבים ב"אקוואריום" הממוקם בין שני מעברים משרתים מצד אחד את אלה שנכנסים לירושלים ומצד שני גם את אלה בדרכם למת"ק. נוכחים תמיד שני חיילים בחדר ולא ברור למה אחד לא יכול לטפל בנכנסים לירושלים בעוד השני מטפל בלקוחות של המת"ק. (מה עוד שמנסיוננו כאשר שני החיילים יושבים אחד ליד השני, רק אחד מהם עובד והשני רק נותן עצות או משתעמם. כך למשל, כאשר חזרנו לצד הפלשתיני מביקור בצד הירושלמי בשעה 4:40, ועברנו במסלול צפונה מאחורי גבם של חייל וחיילת שישבו במעבר מס' 1, ראינו שהחייל עובד מול הקהל בעוד החיילת המשועממת השתרעה פרקדן על הכסא שלה. אולי חטפה תנומה, אבל איזה צורה יש להתנהגותה?)
חזרה לעניין המת"ק, נכנסתי למסלול הירושלמי וכשהגעתי לחיילים אמרתי להם שיש קהל ממתין במסלול המת"ק. החיילים היו מאד מנומסים והסבירו לי שהם מחכים להודעה מהמת"ק שאפשר להכניס לקוחות. בכל אופן הם טלפנו למת"ק וקבלו רשות להכניס את האנשים וכך נפתרה הבעיה.
לקראת סוף משמרתנו, ישבנו בסככה הצפונית ופתאום ניגש אלינו גבר פלשתיני מבוגר והודה לנו על זה שאנחנו באות למחסומים ומתעניינים במצבם של הפלשתינים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-