חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: רונית דהאן-רמתי וגילי קוגלר
19/11/2014
| בוקר

5:30 לאור הקושי לצאת עם המכוניות בשבוע שעבר – חנינו מחוץ למחסום.

הצטרף אלינו הפעם לביקור בחור מצ'כיה שכותב דוקטורט על תהליך ההפרטה של המחסומים.

5:32 אין תורים. המכלאה האמצעית פתוחה ועוברים בה בחופשיות. חמש העמדות פתוחות כבר בשעה הזו.

באקווריום יושבות 2 חיילות, דבר חריג בשעה הזו.

מעבר חלק מרבית הזמן. אין תור במכלאות בכלל. מי שמגיע עובר מיד – כאמור העמדות כולן פועלות, התורים נגמרים במהירות.

באזור המכוניות, לעומת זאת, צפירות רבות, התנועה כבר כבדה.

עזבנו ב- 6:35. כל הזמן הזה התור נשאר קצר והמכלאה האמצעית כמעט תמיד פתוחה. כשהמכלאות נסגרו לזמן קצר נוצרו תורים, אך מהר מאד כולם עברו.

לא היה צורך לפתוח את התןר ההומניטרי. כל מי שהגיע שמח מהמצב, והיתה הזדמנות לתקשורת נעימה במחסום. זה קרה כנראה, למרבה האירוניה, בגלל המצב המתוח בעיר – נראה שתגברו כוחות ושהחיילים היו ערניים יותר, ובכך– יעילים. ואכן, שוחחנו קצת על המצב. חסן סיפר על אלימות כלפי ערבים בשוק של יום אתמול.

הבחור הצ'כי זכה להצצה לא שגרתית במחסום.

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שיחה בצל החומה
      Tamar Fleishman
      Jul-21-2026
      קלנדיה. שיחה בצל החומה
לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו