חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
30/11/2014
| אחה"צ

לוויתי את וואסים שהשתחרר מבית חולים בשכם לאחר ניתוח לב פתוח. אותו ואת ופאא אחותו ואת חאלד הנהג שהיה עמם.

כל מה שוואסים וופאא רצו זה לחזור הביתה לעזה.

לרצות לחזור הביתה אחרי ניתוח זה דבר אחד ולהתגבר על הבירוקרטיה והמכשולים שמציבים מנגנוני הכיבוש זה דבר אחר. אז כדי לעבור גם את המשוכה הזאת וכדי להסיע אותם מהעיר שכם למחסום קלנדיה וממנו הלאה למחסום ארז, שכרו את חאלד, נהג מונית פלסטיני תושב ירושלים, כי חאלד מכיר את הדרכים ומכיר את הנהלים. זו אמנם הוצאה של כמה מאות שקלים אבל אין ברירה. רצו הביתה.

וואסים, שלכל אורך חזהו מהודקת תחבושת לבנה כדי להגן על חיתוך סכין המנתחים התהלך עייף וחלש אבל בעיקר מודאג. דאג פן נפל פגם בפרט בניירות השחרור מביה"ח, פן הוא ואחותו לא יקבלו עוד היום את האישורים והנסיעה הביתה תדחה ליום אחר, ומה יהיה אז, מתחיל להחשיך ונעשה קר, לאן ילכו ואיפה יעבירו את הלילה והם לא מכירים את המקום ואין להם קרובים או חברים בגדה.

למרות שרק לפני שעתיים עזב וואסים את בית החולים והרופאים הורו לו לנוח ולהחלים, צריך היה קודם להתמודד עם המערכת הבירוקרטיה של הכיבוש וזה לא קל, בטח לא לאיש חולה שזו לו הפעם הראשונה במקום.

שעה וחצי ארך המסע הזה של המעבר מהצד הפלסטיני של המחסום לצד הישראלי ועד שהמשיכו וואסים וופאא בדרכם לרצועת עזה.

רק בגלל עקשנותו של חאלד והכרתו עם המקום ונהליו נפתחה הדרך למשרדים למרות שאחד המאבטחים הכריז חצי שעה לפני שעת הסגירה הרשמית שהמת"ק סגור. 

ואז, כשהניירות הנכונים בידיהם והאישורים בסדר, צריכים היו וואסים וופאא (שחוקי המקום אוסרים עליהם לחצות את המחסום ברכב אלא במעבר להולכי הרגל בלבד) לעמוד בתור, לא לצפצף מתחת לגלאי המתכות, לענות על שאלותיה האישיות של החיילת הבודקת, לעבור אל הצד האחר ולחכות בקור הערב עד שחאלד ברכבו יבקיע את עומס התנועה ויאסוף אותם. ועוד דרך ארוכה בפניהם עד רצועת עזה, ועוד מחסום ארז בפניהם לחצות אותו, ועוד נסיעה לא קצרה מארז לביתם שבעיר עזה.

ולכל מי שחושב ואומר שעזבנו את עזה די לו שיביט בנייר הקרוי "התר מעבר" וייווכח שאת עזה לא עזבנו.

האמת היא שאת עזה מנהל המנגנון הישראלי בשלט רחוק והוא השולט בה ובתושביה שנמצאים בכל רגע נתון מתחת למיקרוסקופ הישראלי כי אין איש נולד חי או מת בעזה בלי הבירוקרטיה הישראלית.

 

במחנה הפליטים קלנדיה זוכרים את כולם, את כל הרצוחים, חדשים כותיקים.  השבוע את מחמוד ווג'י עוואד שנורה בידי חיילים ומת לפני שנה ב-29 בנובמבר 2013 אחרי שחדשים שכב בבי"ח מחוסר הכרה.

 

בשבועות האחרונים סדרני התנועה (שמקבלים את משכורתם מהרשות הפלסטינית) מצוידים באלות. על השאלה לשם מה להם האלות לא הצלחתי לקבל תשובה שמניחה את הדעת.

–       

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
      Tamar Fleishman
      May-11-2026
      קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
לתרומה