קלנדיה
בוקר רגוע מאוד בקלנדיה
כפי שאנו נוהגות בזמן האחרון, חנינו בצד הישראלי ועברנו רגלית. כבר בדרך למעבר, לפי כמות האנשים והמכוניות והזרימה של האנשים, הבנו שהמצב כנראה טוב. עקפנו קבוצת מתפללים גדולה בכניסה ועברנו. בצד הפלשתיני ריק למדי והכל רגוע. מוכרי הכעכים והעוגות במקומם. כל חמש העמדות כבר פתוחות (בשעה 5:15 לערך). הקרוסלות בקצה המכלאות פתוחות, מי שמגיע עובר מיד וניגש להמתין ליד אחת העמדות. הכל זורם חלק.
לאחר זמן קצר הגיע השוטרת הבלונדינית, מלווה כרגיל בחתול השחור. אליו הצטרפו הפעם עוד שני חתולים שחורים-לבנים. גם אל השוטרת הצטרפו בהמשך עוד שני שוטרים, אך שלושתם נותרו מחוסרי עבודה היום. עיקר עבודתם היתה "שוטרי תנועה" – הם הפנו את האנשים לעמדות הפנויות, כאשר ראו שנוצרו תורים ליד עמדה מסויימת. האוירה היתה רגועה. מדי פעם החיילים מהעמדות דברו עם מישהו ברמקול. בד"כ קשה להבין מה הם אומרים, אך בהחלט התרשמנו כי הטון רגוע וענייני.
בסביבות השעה 6:00 נגשנו אל דוכן הקפה של אימן, לקנות כוס תה ולהתחמם קצת (אם כי יחסית הקור הפעם היה נסבל, ולא היתה רוח). כשחזרנו לסככה ראינו שהקרוסלות בקצה המכלאות נסגרו, לראשונה הבוקר. אך בפעם הבאה שפתחו אותן כולם עברו והן נותרו פתוחות. אחרי כמה דקות ראינו גם שהגיע פ', הנגד מהמת"ק. גם הוא נותר מחוסר עבודה, שכן בהיעדר תורים לא היה צורך לפתוח את המעבר ההומניטרי ואיש לא המתין ליד השער.
ב-6:30 עברנו גם אנחנו ותוך דקות ספורות היינו בחוץ.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-