קלנדיה
כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כאשר הגענו בשעה 5:00 אך בכל זאת תורים כבר נוצרו. עד השעה 5:20, התורים כבר הגיעו אל תוך מגרש החניה, וככה נשאר המצב עד השעה 6:45 לערך, כאשר הם התחילו להתקצר. בשעה 6:02 התחלנו לעקוב אחרי איש בג'קט אדום שעמד בסוף אחד התורים. לקח לו עד השעה 6:30 (28 דקות) לעבור את הקרוסלה השניה, בכניסה לתחנת הבידוק. היה לנו רושם שהגיעו יותר אנשים הבוקר מאשר היו בימי שלישי בשבועות האחרונים, אבל זו התרשמות בלבד.
חייל המת"ק הגיע בשעה 6:00, מיד פתח את השער ההומיטרי, ופתח אותו שוב כל פעם שקהל הצטבר לידו עד השעה 7:10.
רק פעם אחת היה עיקוב בפתיחת השער כי החייל היה בתוך האקווריום כאשר הייתה שם "התקפת סמארטפונים" שכבש את תשומת לבם של כל שוכני החדר באותו רגע (חיילים ושוטרים כאחד). כיוון שכולם היו שקועים במסכי הניידים שלהם, לא שמו לב למה שהתרחש סביבם. וכיוון שלא יכולנו לתקשר אתם בפנים, התקשרנו לקו ההומניטרי בנסיון ליצור קשר עקיף אתם, במיוחד כי בין הממתינים להכנס דרך השער ההומניטרי היה תינוק קטן קטן שהוריו היו די לחוצים. ואז, בדיוק כאשר התחלנו לדבר עם הקו ההומניטרי, חייל המת"ק יצא ופתח את השער לכולם.
במשך השנים שמענו אין ספור תלונות מן העוברים בבידוק על חיילים ש"משחקים עם הסמרטפונים" במקום להתייחס אליהם, וגם העלינו את הנושא הכאוב הזה עם הצבא. אילו יכולנו לצלם את הסצנה באקווריום, היה יוצא לנו צילום קלאסי של הבעיה הזאת.
הלכנו בשעה 7:10 כאשר המכלאות כבר היו ריקות מאדם
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-